|
|
Page:13
בוחן את זירת ההתרחשות , מאתר את שרידי גופותיהם של הלוחמים ומביאם לקבר ישראל , ומרכיב את חלקי המידע לכדי תמונה אחת שלמה - שבסופה כתב את תשובתו להתרת עגונות מלחמת השחרור , שזכתה להסכמתם של הרבנים הראשיים , הרב הרצוג והרב עוזיאל ורבה של ירושלים , הרב צבי פסח פרנק . בימיו הראשונים של צה " ל הוצע כי החיילים הדתיים יקובצו לגדודים משלהם , שם יוכלו לשמור על המצוות ולקבל שירותי דת , כאשר שאר יחידות הצבא ינהגו בחילוניות גמורה . הצעה זו - שהמשיכה למעשה את שהיה מקובל בפלמ " ח - נתמכה על ידי כל שרי הממשלה דאז , דתיים כחילונים , אך הרב גורן הצעיר עמד בדעת יחיד מול כולם בהתנגדותו לה . אל דעתו הצטרף בן גוריון , שכלל לא הסכים להעמיד עוד את הנושא לדיון - וכך הבטיחו בן גוריון והרב גורן כי צה " ל יהיה אכן ' צבא , 'העם ללא חלוקה בין דתיים לחילוניים . נאמן לשיטתו , ראה הרב את עצמו כמופקד על כלל ישראל ולא רק על חיילים המבקשים כשרות ושבת , ובהתאם לכך ניסח נהלים צבאיים נוקשים , וטיפל בעצמו בחומרה רבה בכל הפרה שלהם - אף אם במקום בו נעברה העבירה לא שירת ולו חייל דתי אחד . יסודיותו היתה לשם דבר . כל נושא אותו חקר נבדק על ידו מכל צדדיו - ההלכתיים והמעשיים - בטרם פסק בו הלכה . מתוקף דרגתו ותפקידו לא היתה דלת נעולה בפניו , וגם המהלכים אותם קנה במסדרונות הפוליטיים והצבאיים סייעו לו רבות במציאת פתרונות לבעיות שנדרש לתת להן מענה . וכיסודיותו - כן נודעה גם תקיפותו . מפקדים רמי דרג היו רועדים מביקורות פתע שערך הרב גורן בבסיסיהם , שנסתיימו לא אחת בהורדת קצינים גבוהים מדרגתם בעקבות הפרת נהלי הדת . אווירת הזלזול בכל עניין דתי , ששררה במקומות רבים , דרשה את יחסו הנוקשה - וזה אכן נמצא ללא משוא פנים לאיש , ואף פעל את פעולתו . לצד תקיפותו ביחס להתנהלות הצבא , הקפיד הרב גורן לטפל בכל פנייה שהגיעה אליו ואף הקפיד שלא ליהנות על חשבונו של חייל אחר , ואפילו טירון פשוט . הרב גורן מסר נפשו על תקומת ישראל וראה קדושה בצבא , כפי שנתגלה ברבים במלחמת ששת הימים - כאשר הרב ראה חובה לעצמו לרוץ יחד עם הלוחמים בשורה הראשונה ממש ולעודד את רוחם . הרב נע מחזית אחת
|
|