|
|
Page:14
העיקרון הפרגמטי ג'יימס מסכם את העיקרון הפרגמטי אגב שימוש שנון בביטוי האנגלי to make a difference ( שאין לו מקבילה מדויקת בעברית תקנית : ( כדי שהבדל יהיה הבדל הוא צריך " לעשות " הבדל , כלומר להיות בעל נפקות ממשית . עמדות יכולות להיראות על פניהן שונות זו מזו מבחינת תוכנן המופשט , אך אם אין הן נבדלות בהשלכותיהן המעשיות , הן אינן נבדלות . ובאופן כללי יותר , משמעות קשורה להשלכות מעשיות . מובן שעולות מיד שאלות לגבי פרשנות העיקרון : האם מדובר במשמעותן של אמונות דווקא או בעקרון משמעות כללי יותר החל על כל חלקי השפה ? ואילו השלכות ראויות להיחשב השלכות מעשיות ? אמונה נתפסת בדרך כלל כמצב תודעתי " פנימי , " ובתור שכזאת היא נתפסת באופן מסורתי כנגישה למאמין בלבד ולא לבני אדם אחרים . ואולם הפרגמטיסטים רואים באמונה בראש וראשונה מנוף לפעולה , ותוכנה של אמונה נקבע לדעתם על פי הפעולות שהיא מובילה אליהן ואשר מהוות את ביטויה . הם כופרים בהבדל המהותי שבין המאמין עצמו לבני אדם אחרים מבחינת נגישות האמונה , שכן מצד אחד הם אינם סבורים שאנו מסוגלים לזהות את אמונותינו בוודאות על ידי אינטרוספקציה , כלומר מבט אל תוך נפשנו , ומצד אחר אין הם סבורים שאמונותינו נעלמות כליל מעיני הסובבים אותנו . לשיטתם , אמונה נבחנת בביטוייה החיצוניים הן עבורנו והן עבור זולתנו . לדוגמה , מנהיג עשוי להצהיר על אמונתו ברמתה הגבוהה של מערכת הבריאות בארצו , אך לפנות בעת מחלה לרופאים במדינה אחרת . בעיני הפרגמטיסט המעשה , ולא ההצהרה , מעידים על תוכן אמונתו . הגדרת האמונה כגורם לפעולה מצויה בספרו של הפסיכולוג הסקוטי אלכסנדר ביין , ( Bain ) הרגשות והרצון . ג'יימס ופירס אכן מכירים בחובם לביין , אך הם הרחיבו הגדרה זו והחילו את העיקרון הפרגמטי לא על אמונות בלבד אלא גם על מחשבות , טענות
|
|