|
|
Page:13
ראשית דבר בתקופת לימודיי באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק , התיידדתי עם פליטה יהודייה מגרמניה , שהתמודדה באותן שנים עם הטראומות שהותירו בנפשה שש שנים תחת המשטר הנאצי . סיפורה טלטל אותי , והתחלתי לקרוא ספרים ולהשתתף בקורסים במגמה להעמיק את ידיעתי בנושא . מבין רבים וטובים שהאירו את עיניי באותם ימים , אני מבקש לציין במיוחד את יוךי סאל , מחבר הספר הם השיבר מלחמה : סיפורה של ההתנגדות היהודית באירופה תחת הכיבוש הנאצי , ואת לוסייאן דוברושיצקי מן n , YlVO המכון למחקר יהודי , שערך את הספר ההיסטוריה של גטו לורד , . \ 944- \ 94 \ לימים הייתי למורה להיסטוריה , וחיפשתי ספר שיציג את הרקע לשואה באופן שיהלום את צורכיהם של תלמידיי . משלא מצאתי ספר כזה , חיברתי את אנטישמיות . הדרך אל השואה ומעבר לה בניסיון למלא את הפער . לאחר הופעתו של הספר ביקרתי ביד ושם , שם הרחבתי את ידיעותיי בזכות המפגש עם אישים כיהודה באואר , דיוויד באנקייר , רוברט ויסטריך והיסטוריונים נוספים , שהתמחו בשואה . עם שובי לארצות הברית התחלתי לפרסם סקירות על ספרים חדשים בכתב העת הדו חודשי הקרבה והתנגדות , היוצא לאור בתמיכת אגודת החברים הבין לאומית של יד ושם . המודעות להיקפם של הניצול והטבח שהחברה שבה אנו חיים עורכת בבעלי החיים התעוררה בקרבי רק בשלב מאוחר יותר . ביליתי את שנות התבגרותי ואת מרבית חיי הבוגרים מתוך עיוורון גמור למידה שבה החברה שלנו מושתתת על אלימות ממוסדת נגד בעלי חיים . במשך זמן רב לא עלה בדעתי לערער או אפילו לתהות על מצב עניינים זה ועל ההשקפה המגולמת בו . סטיבן סימונס המנוח , שפעל למען זכויותיהם של חולי איידס ובעלי חיים , תיאר השקפה זו במילים אלו : "בעלי החיים הם קרבנותיה החפים מפשע של השקפת עולם הגורסת כי ערכם של חיים מסוימים עולה על ערכם של חיים אחרים , כי בעלי הכוח זכאים
|
|
|