sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

ירד בית דויד מהבמה המדינית' והשלטון ביהודה עבר לידי הכוהנים הגדולים ומועצת הזקנים שלידם , הכוהנים ששלטו בימי פרס דיכאו במתכוון את הרצון המדיני של העם , כדי לגבש את המשטר בעת שלווה מוחלטת . תקופה זו היא אפוא תקופה של שקט , וההתפתחות היחידה הראויה לציון היא ההתפתחות הפנימית , בה התבסס כוחם של הכוהנים והסופרים בעלי בריתם . בפרק זמן זה התגבשה המסורת הנומוקראטית , י היסודות העוינים לה ( כגון האצולה ) הווולשו , או ( כגון המלוכה ) בוטלו לחלוטין . כיבוש אלכסנדר מוקדון , ובייחוד השלטון של בית תלמאי ובית סלבקוס בארץ ישראל , שבאו בעקבותיו , עוררו לתחיה את החיים המדיניים ביהודה . בין הגורמים לתופעה זו יש למנות את מצבה של המדינה בגבול שתי ממלכות יריבות —מצרים מדרום וסוריה מצפון ו את רצון תושביה —או לפחות של חלק ניכר מהם — לשתף עצמם בפריחס הכלכלית הכללית המאפיינת את התקופה ההליניסטית , וליהנות מפירותיה : ובסופו של דבר היתה גם חשיבות רבה לכוח המשיכה של התרבות היוונית בשדה האמנות והספרות ונועם החיים הקשור בה . במסיבות אלה חל , בתקופה מאוחרת יותר , פילוג מדיני בקרב העם . פילוג זה היה ענייני ואישי כאחד . מול המגמה השמרנית , המיוצגת על ידי בית חיניו , ניצב בית טוביה השואף להסתגלותה של יהודה אל העולם שמסביב לה . אמנם בית טוביה עצמו ירד עם הכיבוש הסלבקי , אולם גם הכהונה השמרנית נתפלגה , וחלק ניכר ממנה , ודווקא פרחי הכהונה הצעירים , יושבי הבירה , היינו נושאי המשטר לעתיד , החלו להתקרב אל דרך החיים של אומות העולם . נכון הוא כי התקרבות זו לבשה לראשונה צורה של חובבות ספורטאית , אולם בתנאי הקשר ההדוק שבין הספורט והדת ביוון העתיקה בישר הדבר רעות לדרך החיים המסורתית . לעומתם התייצב ארגון ה'חסידים' ' שכוחו העיקרי היה בערי השדה של יהודה . כוחם של היסודות השמרניים ביהודה היה נעוץ במצב החוקי הקיים , בעת הכיבוש הסלבקי בשנת 198 לפני סה"נ הכיר המלך אנטיוכוס השלישי בזכות היהודים לחיות לפי חוקי אבותיהם , ובכלל זה זכותם לכוהן גדול , כשר לפי ההלכה , בשעה שזכות המינוי עצמה היתה נתונה בידי המלך . ואולם בימי אנטיוכוס הרביעי בנו של אנטיוכוס השלישי הפר המלך את אמנת אביו ומינה לראש מדינת היהודים ולכוהן גדול את מנלאיס , שזכותו החוקית היתה מפוקפקת ביותר . הפרת אמונים זו יסודה היה בראייה לא נכונה של המציאות ביהודה . המלך ושריו האמינו לדברי המתייוונים הקיצוניים שהעם ברובו מוכן לנטוש את מסורת אבותיו ולקבל את תרבות יוון ואת דתה בכלל ( כמובן בצורת

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help