|
|
Page:יג
משמות המקומות המובאים במקרא , ובו נידונה בין השאר בעיית זיהויו . והוא הדיז לכל אחד משמות בעלי החיים והצמחים הנזכרים במקרא . לבני אדם מתקופת המקרא שאינם נזכרים במקרא גופו לא הוקדש ערך בפני עצמו , אלא אם כן נודעת להם חשיבות מיוחדת לחקר המקרא או לתולדות התקופה ( למשל : אלכסנדר הגדול , ח'מורבי , תחותימס . ( והוא הדין למקומות שאינם נזכרים במקרא ; אף להם לא הוקדש ערר בפני עצמו , אלא אם כן הם חשובים מאוד לחקר המקרא או לתולדות תקופת המקרא ( למשל : אוגרית , אסיה הקטנה , יב . ( שמות הערכים , שהם ברובם מלים מקראיות , נדפסו בכתיב חסר ומנוקד , כצורתם בהוצאות הרגילות של ספרי המקרא . השמות הבאים במקרא גם בכתיב חסר וגם בכתיב מלא נרשמו בשתי הצורות , בעזרת מראי מקומות כל אימת שהיה צורך בכך . ואילו שמות שבאו במקרא בצורת כתיב בלבד , הבאנו אותם בלי ניקוד , והוספנו בסוגריים את צורת הקרי , כגון : אשדת ( אש דת קרי . ( מקום ששם הערך מלה שאינה באה במקרא , נקבעו " ' T הכתיב והניקוד שלה , עד כמה שהיה הדבר אפשרי , לפי שיטת הכתיב והניקוד המקראיים , ועוד ניתוספו מראי מקומות לפי הכתיב המלא חסר הניקוד , בכל מקום שהיה ראוי לעשות כן מפני הרגל זמננו בכתיב המלא . מקום ששם הערך מלה לועזית שניקודה המדויק מוטל בספק , הבאנו אותו בלי ניקוד ; כנגד זה , במקום שאין ספק גדול בניקוד , או שנראה לנו שהכתיב חסר הניקוד עשוי להקשות את הקריאה , הבאנו גם את המלה הלועזית בכתיב מנוקד . ערכים שונים ששמותיהם שווים נבדלו זה מזה על ידי הקדמת ספרה ערבית לשמותיהם , וסדרם נקבע בכל מקום ומקום כראוי לעניין לפי שיקול דעתנו . ואילו ערכים ששמותיהם שווים באותיותיהם בלבד ושונים בניקודם , סודרו לפי סדר זה של התנועות : קמץ , פתח , צרי , סגול , הירק , חולם , קמץ קטן , שורק , קיבוץ , שווא . ה"א הידיעה לא הובאה בחשבון בסידור האלפביתי של הערכים , והוא הדין ליידוע הערבי אל . הכתיב והת ע תיק בגוף הערכים נהגנו לפי הכתיב המלא שנקבע מטעם ועד הלשון העברית . מכיןן שףןב הערכים נכתבו ונערכן לןודם לשינויים האחרונים שהכניס ועד הלשון בהחלטותיו , לא היה סיפק בידינו לסגל את הכתיב לשינויים אחרונים אלו . כן , למשל , השמות הבנויים לפי משקל פקדון נכתבו בלי יו"ד אחר האות הראשונה , על פי הכתיב שקבע ועד הלשון לפני שנים אחדות . הכתובים המקראיים המובאים בתור הערכים נדפסו על הרוב לפי הכתיב שבהוצאות הרגילות של ספרי המקרא . אבל במקום שכתיב זה , באין עמו ניקוד , עלול להטעות את הקורא , או לגרום לו קשיים , ניתוספו אמות הקריאה הראויות , כמנהגם של מפרשי המקרא בימי הביניים . המלים הלועזיות שנכנסו לתור אוצר מליה של הלשון העברית נכתבו אף הן לפי הכללים שנקבעו מטעם ועד הלשון . ולפי כללים אלו נכתבו גם השמות הלועזיים של החוקרים ; רק במקום שראינו צורר בבירור יתר , הוספנו סימני ניקוד או הבאנו בתור סוגריים גם את צורתם המקורית של השמות באותיות לאטיניות . המלים היווניות והלאטיניות הובאו על הרוב בצורתן ובכתיבן המקורי . צורות השמות
|
|