sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

כביכול חלף מעל ראשם , והספר לא נתפס כשבתאי כפי שלא נתפס כך אצל רבים משלומי אמוני ישראל באירופה , עד שגדולי החכמים מציינים את שמו ומסתמכים עליו באופן חופשי . התשוקה הפנימית הטבועה בקרב יוצרים והוגים לפרסם את הגיגי לבם ורוחם באה לביטוי גם במגרב . לפעמים מנמקים זאת משום " כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל " ( ירמ' כ ט , ( לפעמים מטעם " אל תמנע טוב מבעליו " ( משלי ג כז , ( ולפעמים כחובת מילוי חלקו האישי של כל ארם בהבנת התורה , בהתאם לתפיסה הקבלית . ואכן , יצירות שונות נכתבו , ספרי תיקונים הועתקו ואף נערכו , ומקצת מן המחברים כתבו כבר בגיל צעיר למדי . סקירת היצירה הצפון אפריקאית בתחום הקבלה , לרבדיה ולסוגיה , היא אפוא נושאו של החלק השלישי . ברם , בלא להיכנס לשאלה הנצחית - אם ההיסטוריה יוצרת את האדם והמנהיג או להיפך - אין להתעלם מן הנפשות הפועלות ומן התהליכים שהן נוטלות בהם חלק . משום כך שילבנו בראש הספר , בחלקו הראשון , את תהליכי התפתחותה של הקבלה בכל אחת מארצות המגרב , תוך ציון האישים הידועים כמקובלים , בין שנטלו חלק חשוב ובין שנטלו חלק מועט . מבחינה זו , ידיעותינו המפורטות יותר על מקובלים רבים שפעלו במארוקו באות לידי ביטוי בהיקף " רשימת המקובלים " האלפביתית שהצגנו במסגרת הפרק הראשון . אישים אלה הם שהובילו את התפתחות הקבלה ומעמדה בארצות המגרב , איש איש בדרכו , ברוחו ובהישגיו , והם שהניבו את הפירות המוצגים בחלקים השני והשלישי . שתי עובדות צריכות לעמוד לנגד עינינו משום שהן מונעות סקירה מלאה יותר : ראשית , מיעוט בתי הדפוס בארצות המגרב גרם לכך שחיבורים רבים של חכמיהן לא נשתמרו , כפי שמלינים הם בהזדמנויות שונות . שנית , אובדן ספרים בשל גזירות ורדיפות . נסתפק כאן בעדות טראגית , אחת מני רבות , מראשית המאה הי " ן . מעתיק ספר הישר ומביאו הראשון לבית הדפוס ( ונציה שפ " ה , ( הוא ר' יוסף בן שמואל , מספר בהקדמתו , כי מוצאו מ " עיר ואם בישראל , עיר גדולה של חכמים ושל סופרים , העיר המהוללה פאס יע " א . " בשנת גע " ש ( 1613 ) ברח ממנה בגלל סכסוכים פנימיים בחצר המלוכה , שבעטיים נחתו צרות על היהודים , ובין שאר הפורענויות - " כמה וכמה ספרים , מינים ממינים שונים , חדשים גם ישנים , מהם מדפוס מהם מכתיבת יד , חדשים מקרוב באו , רובא דרובא 22 נשרפו נקרעו ונגנזו תחת המפולת . " אם כי היו , לצערנו , גם " פגעי טבע " כגון זה שארע לספרייתו העשירה של ר' יוסף סירירו שכלתה בשרפה ( מ " ר , ס ע " ד . (

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help