sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:4

אולם במהרה נתקלנו בבעיות אחרות . גילינו כי לנגד עינינו שרידיהן של ציוויליזאציות רבות ולא רק של אחת , וכי רובדיהן של אלו מונחות זו על-גבי זו . על כן ביקשנו ארכיאולוגים והיסטוריונים , שיסייעו לנו לפענח לא רק את בעיות החקלאות אלא גם את הבעיות החברתיות - פוליטיות אשר הביאו לעליית הישובים הנחקרים ולנפילתם . מדוע באו העמים השונים וחנו כאן ? האם איפשרה חקלאות-המדבר שלהם קיום ? כלום היו החוות הבודדות שלהם מפרנסות עצמן ובלתי-תלויות בסיוע מבחוץ ? אילו גידולים גידלו ? האם הקימו את עריהם וכפריהם במוצבי - חוץ אסטרטגיים לצורר מסחר , או יצרו כלכלה מאוזנת , שבה מילאו החוות תפקיד חשוב ? אלה היו מקצת מן השאלות שהצגנו . קושיות אלו הגדילו בהרבה את היקה תוכניתנו המקורית והמוגבלת , לחקור את האתגר החקלאי בלבד , והרחבנו את מחקרנו ברי לכלול בו אתגרים היסטוריים , כלכליים , חברתיים וביולוגיים במדבר . מעתה היה עלינו לעסוק בנושא נרחב הרבה יותר , והוא האתגר הכולל שהמדבר מציג בפני האדם , הצמח ובעל-החיים . ובתום כל סיור ממושך ומעניין במדברהנגב חשנו , שכל אחד ואחד מאתנו נענה יותר ויותר לאתגר זה . באחד מימי אוגוסט 1956 הגיע האתגר לשיאו . אותה שעה נמצאנו ליד חורבות שבטה . כמנהגנו , נחנו את מנוחת הצהריים בצלן של שמיכות שפרשנו בין שני ג'יפים ; מעכלים היינו את הסלט המדברי המפורסם של ליזל אבן-ארי , העשוי מצמחי-מדבר ומירקות . חום-המדבר והזבובים לא הניחו לנו לישון , ולכן שוחחנו תוך נמנום על תיאוריות שלא מן העולם הזה . ואז זרק אחד מאתנו הצעה " ; אולי ראוי לשחזר מערכת עתיקה של חווה ולהפעיל אותה ? הארכיאולוגים משחזרים רק ערים ; הבה נשחזר אנו חווה חקלאית . " עתה התיישבנו כולנו ערים לחלוטין , כשאנו נדהמים מן הרעיון ומוקסמים ממנו . התווכחנו במרץ רב על ההצעה , מי בעדה ומי נגדה . ויכוח זה נמשך במשך שנה ויותר , אגב ניתוחן של בעיות טכניות וכספיות , הכרוכות בביצוע תוכנית מעין זו . מלכתחילה שקלנו את שיחזורה של חווה עתיקה רק כניסוי , שתכליתו העיקרית להוכיח או לסתור תיאוריות על עקרונות בסיסיים של חקלאותנגר עתיקה . ואולם לבסון ! הבינונו , שאם נתכנן את השיחזור ונבצעו כיאות נוכל לאסוןו מידע רב-ערך על-אודות האקלים המדברי , המשקעים והנגר העילי . אח קיווינו לזרוע גידולים חקלאיים בחוות משוחזרות . וכר היתה החקלאות למטרתנו העיקרית . רצינו לדעת באיזו מידה ניתן היום להשתמש בחקלאות מי-נגר . ולפני שהחלטנו אם השימוש בנגר עילי הוא שיטה יעילה לחקלאות בתנאי זמננו , היה עלינו לשקול שאלות אחדות : איזה צמחים אפשר לסגל להשקיית בלתי-קבועה בהצפה , אשר תתרחש כמסתבר רק פעם אחת , ואולי פעמים אחדות , בשנה ; מה הם מאפייני השימוש במים של צמחים אלה ; יבוליהם ; כושרם לעמוד בתנאי קיץ ארור ושחון , או בבצורת הנמשכת שנה תמימה ; כמות המים שאפשר לאגור באיזור השורשים של הצמחים השונים לשם ניצול נאות ; שיעור ההתאדות

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help