|
|
Page:3
בראשית התעניינותנו בנגב ובחקלאות הקדומה בו החלה לפני עשורי-שנים אחדים , בטרם הוקמה מדינת-ישראל . בשנת 1936 השתתף אחד מאתנו במסעות אל מדבריות עבר-הירדן והנגב , שאירגנה המחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית הצעירה לימים . במסעות האלה התוודענו לתעלומה הגדולה של מדבר-הנגב — הלא היא קיומן של חורבות נרחבות של ערים קדומות ויישובים חקלאיים בשטחים צחיחים ושכוחי אל , אףו שחורבות קדומות אלו בבר תיאר פאלמר ב870—1869- ו , כאשר חיפש את נתיב יציאת בני-ישראל ממצרים לארץ המובטחת , לא נודע על מקורותיהן של ציוויליזאציות אלו . כיצד הצליחו עמים קדומים אלה להתקיים בתנאים הצחיחים והקשים של המדבר י מה היו הכוחות הפוליטיים שדחפו ציוויליזאציות להתיישב במדבר ? וכשהתיישבו בו , האם חיה הנגב מדבר , כפי שהוא כיום י שאלות אלו ורבות אחרות צריכות היו להמתין עשרות שנים לפני שנמצאו להן תשובות , משום שאיאפשר היה לסייר דרן -חירות במדבריות האיזור עד להקמתה של מרינתישראל ב948- ו . מאז נפתח מדבר-הנגב לחקירות מדעיות מפורטות , אח כי הסיורים בשטח היו תמיד בבחינת סיכון בטחוני . ב1950- חרצו את האיזור עקבות גייפים מן הסיורים הצבאיים הרבים , וגם אנחנו התחלנו לבקר בו לעתים מזומנות . באותם ימים נערכו הסיורים בשיירות , ובחמישית מהמשתתפים שימשו כמאבטחים . סיורי-שדה אחדים שיכנעו אותנו , כי לפנינו בעיה מורכבת וחשובה בהרבה ממה שסברנו קודם . טעותנו נבעה מידיעות לקויות על מדבריות בכלל ועל הנגב בפרט , וכן מריעות קדומות על היישובים של ימיקדם ועל תרבויותיהם . רק לאחר שנוכחנו לדעת , שהחקלאות במדבר היתה שונה לחלוטין מזו של האזורים הצחיחים-למחצה והלחים , הצלחנו לברר מה היו המיומנויות והשיטות של הציוויליזאציות הקודמות . באזורים צחיחים-למחצה ולחים , מבוססת חקלאות-הבעל על פעולות המסייעות לחדירת הגשם בקרקע ? חקלאות זו תלויה לחלוטין במישקעיס ישירים , במים הנופלים על הקרקע והנספגים במקום נפילתם . כדי להבטיח ספיגת-מים מירבית , חורשים את השדות ומעבדים אותם , ויוצרים משטחים פתוחים לקליטת הלחות . אלא שבמדבר אמיתי חייבת הגישה להיות שונה מעיקרה . כאן אין כמות הגשם השנתית עולה על 100 מ " מ בשנה טובה , ואפילו תיספג כל הכמות הזאת בקרקע , היא לא תספיק לגידולים חקלאיים . לצורכי חקלאות יש אפוא למצוא מקורמים נוסףו . והנה , מצוי בדרך-כלל במדבר עודף של מים בזמן ירידת הגשם ולאחריו , אך עודח זה ניתן בצורת שטפונות פתאומיים , הזורמים במהירות בערוצים ובנחלים . עובדי-האדמה הקדמונים הבחינו כי השטפונות הפתאומיים הללו נוצרים מנגר עילי במדרונות ולמדו כיצד לשלוט עליהם . בזכות השתלטותם על בעיות הנגר העילי , קראנו להם חקלאיהנגר .
|
|