sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:5

הפעילים ביותר ברשת . האינטראקציה בין חברי האליטות רבה ומתרכזת סביב מעט אנשים יחסית מבין כל הקבוצות העיקריות . הרגם הזה ניכר אפוא בהיעדר הבדלי עוצמה בין האליטות , במדרג פנימי בקרב האליטות העיקריות , בריכוזיות גבוהה ובלכידות ( או קישוריות ) גבוהה בקרב אנשי הרשת . הדגם השני הוא ה'פלורליסטי . ' ההבדל העיקרי מהדגם הקודם הוא שהאינטראקציה בין האליטות נמוכה יותר ואינה מתרכזת סביב 'מעגל פנימי' קטן . בשל האוטונומיה וההתמחות הסקטוריאליות האינטראקציה התוך סקטוריאלית גבוהה מן האינטראקציה הבין סקטוריאלית , וזו מתקיימת בעיקר עם האליטות הפוליטיות . הדגם הזה ניכר אפוא בהיעדר הבדלי עוצמה בין האליטות , בריכוזיות נמוכה ובלכידות ( או קישוריות ) נמוכה בקרב אנשי הרשת הכללית . הדגם השלישי הוא 'אליטת העוצמה' . ( Power Elite ) בדגם הזה יש הבדלי עוצמה ברורים בין אליטות . בראש מערכת האליטות ניצבות כמה אליטות הקשורות ביניהן . על פי מילס , למשל , בראש מערכת האליטות בחברה האמריקאית נמצאות קבוצות מהאליטה הפוליטית , העסקית והצבאית . רשת התקשורת אינה כוללת את כל האליטות העיקריות אפוא , וזה הבדל חשוב בין הדגם הזה לשני הדגמים הקודמים . הקישוריות וחילופי התפקידים בין אנשי האליטות שנמצאים בראש מערכת האליטות הם ניכרים . באשר לאליטה הפוליטית , רק אנשים מצמרת הזרוע המבצעת של האליטה הפוליטית נמצאים בצמרת המערכת . חברי הפרלמנט תופסים מקומות פריפריאליים יותר ברשת , הם ואנשי האיגודים המקצועיים , עיתונאים , אנשי אקדמיה ואליטות אחרות . האינטראקציה בין כל האליטות הפריפריאליות הללו סובבת סביב סוגיות משניות , והיא דומה לאינטראקציה שברגם הפלורליסטי . הדגם הזה ניכר בהבדלי עוצמה הן בין האליטות והן בתוך האליטות , בריכוזיות גבוהה ובלכידות ( או קישוריות ) גבוהה של מי שנמצאים בראש המערכת . היילי ומור מזכירים עוד דגם - 'המעמד השולט' - ( Ruling Class ) אבל לדבריהם , ההבדל העיקרי בינו ובין דגם 'אליטת העוצמה' אינו בתיאור פני הדברים , אלא בפרשנות , ולפיכך אפשר לומר שבעצם הם מציגים שלושה דגמים עיקריים . אלא שהדגמים הללו לא מכסים בהכרח את כל האפשרויות מבחינת המשתנים של הבדלי עוצמה , ריכוזיות ולכידות של האליטות . ואכן , בעקבות מחקר השוואתי שעשו בארצות הברית ובאוסטרליה הם טוענים שאף דגם אינו מתמצה במלואו בתיאור המציאות של הארצות הללו , ומצאו ראיות שמתיישבות חלקית עם כל אחד משלושת הדגמים . סוגיה תאורטית חשובה אחרת נוגעת לפתיחות או למגירות של אליטות . כלומר האם אליטה כלשהי היא הומוגנית או הטרוגנית ? האם מקורות הגיוס לאליטה 10 מילס . 1957

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help