|
|
Page:9
מבוא בשנת 66 לסה " נ > # 71 ? -p x 3 ps מרד בשלטון הרומי , מרד שזכה לימים לכינויים " המרד הגדול " או " מלחמת החורבן . " בקיץ שנת 70 לסה " נ נפלה ירושלים בידי החילות הרומיים בפיקודו של טיטוס , ונחרב בית המקדש השני . כך נסתיימה המלחמה , מלבד כמה קני מורדים אחרונים במדבר יהודה , שהאחרון שבהם , מצדה , נפל כשלוש שנים מאוחר יותר . תוצאותיה הפיזיות , המנהליות , החברתיות , ובעיקר הרוחניות של מלחמת החורבן ידועות היטב : מספרם הגדול של החללים והשבויים , חורבן של יישובים רבים " , המס היהודי , " המצוקה הכלכלית , הפקעת קרקעות בידי השלטון הרומי והצבת לגיון רומי שלם בירושלים . אבל התוצאה החמורה ביותר של המלחמה בעיני היהודים היתה ללא ספק חורבן ירושלים ובית המקדש השני , והמצוקות הרוחניות הקשות והנוקבות שנתעוררו עקב החורבן . 1 דעות החוקרים חלוקות בהערכתן של תוצאות אלו , אבל רובם מסכימים בשני עניינים : ראשית , על אף הנזקים ועל אף טראומת החורבן הקשה , עבר היישוב ביהודה תהליך התאוששות מהיר למדי , שהתבטא בהיקפה המרשים של היצירה היהודית בדורות הסמוכים לחורבן , ובעיקר בהתפרצותו של מרד נוסף , בעוצמה רבה עוד יותר מהמרד הראשון , כשישה עשורים אחריו . שנית , אין ספק שהחורבן היווה פרשת דרכים מבחינת התפתחותו של מעמר החכמים ועלייתו לדרגת עלית חברתית . מכאן ואילך אף החלה להתפשט במלוא היקפה ועוצמתה שיטתם הדתית העיונית של החכמים , התורה שבעל פה , עד שכבשה לה את מעמדה הבכיר בקרב כל שכבות החברה , ונעשתה נחלת הציבור היהודי כולו . מבחינתה של שכבת החכמים דומה אפוא שנתייחדה לחורבן משמעות כפולה : מחד גיסא - היותו " מאורע מכונן " בעיצוב מעמד החכמים , ובעלייתה ובשגשוגה של שיטתם ; ומאידך גיסא - הזעזוע הכבד שגרם והשאלות והקשיים הרבים שנתעוררו בעקבותיו . ואכן , חלק ניכר מהספרות התנאית עוסק בהתמודדות עם עובדת חורבנו של בית המקדש , בהקשר הפולחני , ההלכתי והתיאולוגי . העיסוק במשמעות התיאולוגית של החורבן
|
|