|
|
Page:12
סיפור דפוס כמבע של "סובייקס קולקסיבי" על פי תפיסתי , בעקבות פרשנות סוציו ספרותית של לוסיאן גולדמן , ( Goldman , 1966 ) הטקסט הספרותי ( כל טקסט ספרותי ) אינו רק תוצר של יוצר ייחודי הפועל מכוחה של השראה , כפי שהוא נתפס והאישה היא הנכנסת , או נאלצת להיכנס , למערכת יחסים ארוטית עם גבר זר , כמו , למשל , במקרה שרי במצרים ובארמון אבימלך מלך גרר . ההתבוננות הבין טקסטואלית אינה מסתפקת רק באיתור הזיקה הצורנית , המכוונת אל מבני השטח של היצירות , כלומר אל הדמיון בז'אנר , בדרכי עיצוב , בטכניקה סיפורית וכד , ' כל אותן תופעות שהביקורת הספרותית המסורתית עסקה בהן עד כה תחת הכותרת " מקורות , " "השפעות" או "שיבוצים . " הדיאלוג הבין טקסטואלי מחייב את הקורא להגדיר את מערכת היחסים שבין טקסט עילי לטקסט תשתית , להבין מהו המטען התרבותי והאידיאי שנושא עמו הטקסט הקודם אל הטקסט החדש , וכיצד נוצרת משמעות כתוצאה מהשיחה הגלויה או הסמויה שבין השניים ( וראו : בן פורת , ; 1985 יצחקי , . ( 1992 מתוך כך מחייבת אותנו הפרקטיקה הכרוכה בקריאה מעין זו לוותר על ההנחה בדבר האוטונומיה של הטקסט , שהרי תשתית העומק של היצירה נשענת על טקסטים קודמים , וליצירה הספציפית יש משמעות רק מפני שדברים מסוימים נכתבו לפניה . הבניית המטה טקסט מחייבת אפוא לראות ביצירות הקודמות , איתן מנהל הטקסט החדש שיח דיאלוגי , סימנים טעונים , שעלינו לברר את תרומתם ליצירת המשמעות של הטקסט הנוכחי . ואכן , השאלות העקרוניות שמנחות את עבודתי מתייחסות קודם לכל לשאלת המשמעות : מהי תמת העל המצויה בבסיסו של הדפוס החוזר ? האם יש משמעות מיוחדת לעיצוב עלילת הסיפור באמצעות יחסי גבר אישה ? מתי מיוצגת העבריות על ידי גבר , מתי על ידי אישה או על ידי זוג 1 והעיקר , האם ניתן להציע הסבר עומק לתופעת הסיפור החוזר מעבר להשפעתה של ק ונבנציה ספרותית ? במלים אחרות , מהו תפקידו האידיאולוגי של סיפור שהתרבות העברית יהודית מספרת לעצמה חזור וספר בזמנים ובמקומות שונים .
|
|