|
|
Page:11
מועצת העיר נירנברג . כרך זה נמצא כיום בספרייה הלאומית הבווארית במינכן . ( Cod . hebr . 212 ) ב 1434 החליטה אספת הכנםייה בבאזל שיש להרחיק ככל האפשר את שכונות המגורים של היהודים בערים מן הכנסייה המרכזית . בכך נוצרה התיאוריה של הגיטו , אשר מבחינת מעמדו החוקי אין בינו לבין "ערי היהודים" שקדמו לו ולא כלום . הגיטו הראשון בגרמניה קם ב 1462 בפרנקפורט ע"נ מיין ; לא זו בלבד שבכך נמנע מיהודי פרנקפורט גירושם אלא נתאפשר גם ליהודים אחרים , כגון מקרב יהודי נירנברג , להתיישב בפרנקפורט אחרי . 1499 בסוף המאה הט"ז הותרה ליהודים הישיבה רק בשתיים מערי גרמניה החשובות , בפרנקפורט ובוורמס ( וורמייזא . ( אולם גם יהודים אלה לא היו מוגנים מפני התקפות שיטנה ומאפליה . בפרנקפורט , למשל , הוצג על "מגדל הגשר" תיאור משפיל במיוחד של המוטיב "החזירה של היהודים" : ( Judensau ) יהודי יונק מפטמותיה של חזירה , יהודי אחר רוכב עליה ; השטן בעל קרניים , כקריקאטורה לפרצוף יהודי ועטור הטלאי היהודי , מאלץ יהודי שלישי לאכול מצואת החזירה . מעליהם שוכב אותו שמעון מטריאנט , שהעלילו על היהודים שעינו אותו עד מוות . המשווה לעיניו שתיאור כזה הותקן על משקוף של שער יכול לדמות בנפשו איזה עלבון חשו היהודים . ב 1678 הונצח תיאור זה בתחריט נחושת ופורסם בלוויית שיר לעג אנטי יהודי . גם במדינות ההאבסבורגיות אונה ליהודים אותו גורל . ב 1420 / 21 גורשו היהודים מהארצות שבמעלה העיר אנס ( Enns ) ובמורדה . במארס 1421 נשרפו על המוקד , בארדברג שעל יד וינה , יותר מ 200 יהודים עשירים מאותן הארצות . מאורע זה נכלל בכרוניקה של ד , ע 7 ל 0 של שדל . התואנה לכך היתה , כביכול , חילול לחם הקודש באנס , אך הסיבה האמיתית היתה , קרוב לוודאי , שההוסיטים היו קולטים את היהודים כיון שגורשו , ואלה היו מחזקים את מעמדם הכלכלי של הקולטים . ב 1496 פקד הגירוש גם היהודים בדוכסויות קרינטיה ( Kaernten ) ושטייארמארק , אף כי הקיסר מקסימיליאן 1 נתן דעתו לחזור וליישבם במדינות האבםבורגיות אחרות כדי להמשיך ולגבות מהם מסים וארנונות גם להבא . בקרנטן השתמש הפולמוס נגד היהודים גם במוטיב "הצלב החי , " ואילו '' חזירה של יהודים" מן המאה הט"ו שמורה מן העיירה נוישטט , ( Wiener Neustadt ) שהשתייכה באותם הימים לדוכסות שטייארמארק . "הצלב החי" בכנסיית תרל , ( Thoerl ) ציור קיר מ , 1485 / 89 מראה את יד ימינו של הצלוב מושטת מן הצלב ומתווה עטרה לכנסייה , ואילו היד השמאלית נוקבת בחרב את בית הכנסת , סמל היהדות . מאחורי "בית הכנסת" ניצבת חוה עם הנחש כסמל לכל החטאים . לא רחוק משם , בכנסיית "פטרוס הקדוש בחורש , " על יד שפיטאל ( Spittai ) ע"נ דראו
|
|