|
|
Page:10
החוקתיות , ששררו הן בגרמניה והן באיטליה , לא דמו לאלה שבצרפת ובספרד . לא בגרמניה ולא באיטליה נמצא שלטון מרכזי , שיכול לגזור באורח חוקי על גירוש כולל של היהודים . הבה נתבונן במאה הט '' ו . היהודים בבאזל , בפרייבורג שבנפת ברייסגאו , בשטראסבורג , בפרנקפורט ע"נ מיין , בקלן , בנירנברג ובמקומות נוספים , בשנת מגפת הדבר - 1348 / 49 או שנרצחו או שגורשו מן הערים הללו . אולם כעבור זמן קצר יחסית הורשו לחזור אליהן , משום שעדיין היה ערך כלכלי לתרומתם הכספית . למען שגשוגן . ואף על פי שבמאה הט"ו הלכו יהודי גרמניה והתרוששו , עדיין מצויים היו די יהודים אמידים ואף עשירים - ודווקא הם היו מודעים במיוחד ליהדותם עקב הרדיפות והגזרות ,- אשר יכלו להעסיק את גדולי סופרי סת"ם ונכבדי המאיירים של המאה הט"ו . במשך המאה הט"ו ועוד בתחילת המאה הט"ז הגיעו הדברים עד כדי גירושים , אשר שמו קץ לזכות הישיבה החוקית של יהודים בערים אלו : באזל ; 1397 פרייבורג בנפת ברייסגאו ; 1424 קלן ; 1424 אוגסבורג 1438 1440 ועוד . חלק מאותם יהודים יכלו להתיישב בריחוק מה מן הערים שגרו בהן קודם . למשל , ההגמון של קלן קלט את מגורשיה בדויץ , ( Deutz ) בבון ובצונז . ( Zons ) ואילו יהודים אחרים מגורשי ערים גרמניות העדיפו את הדרך לצפון איטליה , לאזור שמזה זמן רב קיימו עימו קשרי סחר . גורל דומה מונה גם ליהודים מערים אחרות בנוסף על ארבע הערים הנ"ל . ביום 21 בפברואר 1519 יצאה גזרה שעל היהודים לעזוב את רגנסבורג תוך שבוע . מיד למחרת , ב 22 בפברואר , כבר התחילו הורסים את בית הכנסת של רגנסבורג ; אלברכט אלטדורפר השאיר בידינו תחריט יקר ערך של בית כנסת זה . על יהודי נירנברג באה הפורענות בשנת . 1499 אמנם גם מתוכם נזדמן לאחדים להתיישב בקירבת מקום או בסביבה הקרובה , היינו בפירת ובנוישטאדט ע"נ אייש , ( Aisch ) ואפשר אפוא להסיק מכך שניתן להם גם להבא להמשיך בקשריהם העסקיים . יש להניח שהאווירה האנטי יהודית בנירנברג לובתה גם על ידי הופעת nra « n n של העולם ( Weitchronik ) מאת שדל ( Schedel ) בשנת , 1493 על איוריה האנטי יהודיים , ובה סיפור שמעון מטריאנט , שנאמר עליו שב 1475 היה קרבן לפולחךהיהודים . חוסר האמת הענייני שבעלילת הדם אושר , לאחר עיון מחודש בתיקי המשפט , על ידי ועדת המנהגים ( Ritenkongregation ) ברומא מכוח הפסיקה מן ה 28 באוקטובר . 1965 למרות הגירוש הותר ליהודים להיכנס לנירנברג בשעות היום תמורת מס חסות . בנוסף לכך היתה מועצת העיר נירנברג פתוחה לחריגות . ב 4 ביולי 1468 ניתן היתר ישיבה מוגבל למאיר יפה מאולם , ( Ulm ) שהיה כורך נודד , סופר םת"ם וצייר , כדי לכרוך תנ"כ עברי בשביל
|
|