|
|
Page:9
המסגרת ההיסטורית יהדות אירופה משלהי המאה הט"ו עד שלהי המאה הי"ח כל המתעניין באמנות היהודית לדורותיה לא יוכל להבין אותה מחוץ למסגרתה ההיסטורית . הספר המונח לפני הקורא מוקדש לתקופה שלאחר גירוש ספרד ומסתיים בתקופת הסובלנות שבמרכז אירופה , שאת זרמיה הראשונים אפשר להכיר כבר באיורי כתבי היד מהמאה הי"ח . מבוא זה בא לתאר בדרך תמציתית את הרקע ההיסטורי של חיי היהודים באירופה בתקופה זו . שנת 1492 לא היתה ליהדות סימן לסופם של ימי הביניים . גירוש ספרד הקנה ליהדות נסיון של חוסר בטחון , של אי ודאות באשר לזכויותיה החוקיות בעולם הנוצרי , נסיון בהיקף שטרם ידעה כמותו . התוצאות הטראומאטיות של מאורע זה נתגלו בשורה של תנועות משיחיות מאז המאה הט"ז , שבצדק אפשר לציינן כמקדימות את הציונות . רק עם ראשית הנאורות התחיל סוף ימי הביניים של היהודים - עם פועלו של משה מנדלסזון בברלין במחצית השנייה של המאה הי"ח , עם השוואת מעמד היהודים עם זה של שאר האזרחים הודות למהפכה הצרפתית , עם הכרזת הסובלנות ( patent Toleranz- ) של הקיסר יוסף 11 מיום שניים בינואר 1782 ופקודת האמנסיפאציה ( Emanzi pationsedikt ) הפרוסית מן ה 11 במארס . 1812 את כל המגמות הללו איפיין רעיון התועלתנות שבנאורות . אין ניסוח בהיר ליחס זה אל היהודים מניסוחו של הציר קלרמונט טונר ( Clermont-Tonnerre ) בדבריו באספה הלאומית הצרפתית בשנת . comme nation , il faut tout leur accorder comme individues " "II faut tout refuser au Juifs : i 789 גירסתו של יועץ חצר אוסטרי בשנת 1818 היתה , שמן הדין "לבטל את הנזק של כלל היהדות אך לעודד את תועלתם של היהודים כיחידים . " האמנות היהודית מוכיחה בעליל שנציגי מדיניות זו כלפי היהודים השיגו את מטרתם . הרי עד סוף המאה הי"ח לא עסקה האמנות היהודית אלא בנושאים דתיים , ואילו מאז המאה הי"ט נודעו ציירים יהודים , שהעדיפו מוטיבים חילוניים או , לכל היותר , היו בעלי זיקה רגשית לנושאים יהודיים , כגון איזידור קאופמן בציירו יהודים גליצאים . בגרמניה או באיטליה לא הגיעו מעולם עד כדי גירוש כה מקיף כבספרד , אשר היתה לקתולית אחרי ינואר , 1492 הוא מועד כיבוש גרנאדה , שהיתה העמדה המוסלמית האחרונה בחצי האי האיברי . הנסיבות השלטוניות
|
|
|