|
|
Page:12
לוינס , למלחמת העולם השניה ולשואה . אנו במדינת ישראל חיים במציאות שיש בה כאמור חידוש חסר תקדים ביהדות , ויחד עם הצדדים היפים שבמציאות זו , אנו מתמודדים עם אתגרים שהם בקנה מידה של משבר . בתי המדרש הפלורליסטיים קמו בתגובה למשבר זהות ותרבות עמוק . המשותף לשלוש דוגמאות אלה של תלמוד תורה הוא שנקודת המוצא שלהם היא ממקום שאינו מחובר למסורת ולרצף של תלמוד התורה . הם צמחו במנותק מעולם הישיבות . רוזנצוויג גדל במשפחה מתבוללת והחל ללמוד תורה כאדם בוגר . הקמת בית המדרש היא מענה לצורך של יהודים משכילים ומתבוללים להתחבר אל זהותם היהודית בדרך של לימוד תורה . בהיותם משכילים אך לא בתורה , יש לפתח עבורם תלמוד תורה מסוג חדש שאת עקרונותיו פורש רוזנצוויג בנאום הפתיחה לבית המדרש החופשי . לוינס אמנם קיבל חינוך יסודי יהודי אך החל ללמוד תלמוד כאדם בוגר לאחר מלחמת העולם השניה . הוא מעולם לא למד בישיבה . בפרשנותו התלמודית הוא פונה לקהל שחלק ניכר ממנו חסר השכלה יהודית כלשהי וגם הוא מצוי במשבר זהות לאחר השואה . בבתי המדרש הפלורליסטים בארץ המצב קצת יותר מורכב : מקימי בתי מדרש אלה , בדומה לרוזנצוויג ולוינס הגיעו אל תלמוד התורה כתוצאה ממשבר זהות ומתוך הבנה שכדי להתחבר אל הזהות היהודית יש ללמוד תלמוד . לבתי מדרש אלה נכנסו נשים דתיות וחילוניות שלימוד התלמוד נמנע מהן עד להקמת בתי מדרש אלה כמעט לחלוטין ( לימוד התלמוד במוסדות ממלכתיים דתיים לבנות החל בתקופה המקבילה פחות או יותר להקמת בתי המדרש הראשונים - שלהי שנות השמונים של המאה הקודמת . נשים ספורות למדו תלמוד באקדמיה עד אז . ( בוגרי הישיבות שהצטרפו לבתי מדרש אלה עשו זאת לעיתים קרובות כתוצאה מאי נחת מלימוד התורה שהורגלו בו או מתוך רצון לפגוש את תלמוד התורה האחר הנעשה בבתי מדרש אלה . נקודת המוצא הזו אפשרה ומאפשרת חופש פרשני גדול והיא מובילה לדמיון במטרות הלימוד ובשיטות הנוצרות למימוש מטרות אלה . כך כתב רוזנצוויג : "לימוד זה שוב אינו יוצא מן התורה אל החיים , אלא אדרבה , מן החיים , מן העולם אשר לא ידע את המצווה או "משים עצמו כאילו לא ידע" את המצווה בחזרה אל התורה . " הלומדים ניגשים אל הלימוד 5 שם עמ' . 190
|
|
|