|
|
Page:12
המקדש גבול ברור שמפריד בין שתי התקופות של תולדות העם הישראלי יהודי . מבחינה מתודולוגית , הם אף ימצאו טעם להעמיק חקר בתולדות העם היהודי בדורו של ישוע , וכמה מחקרים חלוציים בתולדות היהודים בעידן ישוע נתחברו על ידי חוקרים נוצרים ; עם הגילוי המהפכני של שפע כתבי היד לחופי ים המלח , מחקרם אף קיבל דחף נוסף ( וגם גורם נוסף למחלוקת בין חוקרים . ( לעומתם , בחרו חוקרים יהודים לראות את סיום שלב ההיסטוריה של תקופת התנ"ך , עם גיבוש העם היהודי בימי בית שני , בפגישה הקובעת בין תרבות ישראל לתרבות ההלניסטית . ספר זה מקפיד לקבל את הגישה היהודית : לפיכך חורבן ממלכת יהודה או חידוש המקדש הירושלמי בראשית מלוכת דריווש אינם מהווים שלב מעבר וסיום של תקופת המקרא , גם אם מסיבות מתודולוגיות נפסק הדיון ברצף הכרונולוגי של המאורעות כמה דורות לפני כן . בפרק האחרון של הספר ימצא הקורא תמונה היסטורית כוללת של תקופה ארוכה זו , שראשיתה בחורבן ממלכת יהודה ובהרס המקדש הירושלמי - וסיומה עם רשימת הפסוקים המסיימים את אחרון ספרי התנ"ך . אין לכחד כי להיסטוריון יהודי בן ימינו , איש הארץ הזאת , יש סיבות טובות לקבוע את גבולות התקופה כזהות עם עידן התנ"ך . אין ספק כי מבין מניעי הרעיון הלאומי היהודי המודרני , התנועה הציונית , ממלא נושא התחייה התרבותית מקום מרכזי . סיפור שיבת הלשון העברית לחיוניות מלאה " ) תחיית השפה ( " נחשב גם היום כהישג בולט ומיוחד במינו של שיבת עם ישראל לארצו מולדתו . מבחינה לשונית , תחומי התקופה שבה קיימת זהות גמורה בין העם לבין שפתו הלאומית , היא תקופת התנ"ך - ולא תקופת קיומם של בית ראשון ושני , שכן כבר בתקופה ההלניסטית נמצאו יהודים רבים שלשונם הלאומית לא היתה כלל השפה העברית . גם מעמדה של שפת המשנה , שתחילתה עוד בימי הבית השני , שונה לעומת שפת התנ"ך ( שפת המשנה , כמסתבר , היתה שפת הדיבור ; שפת התנ"ך , לעומתה , היתה השפה הנכתבת . ( אין בספר זה , כאמור , תיאור רצוף של ההיסטוריה של עם ישראל , על ייחודה מזה ועל דמיונה והתייחסותה לתולדות שאר עמי האיזור מזה .
|
|