|
|
Page:8
עניין מהול בצער ובשמחה מצאתי עושר סמלי מגוון לא פחות ( גם אם שונה במידה מסוימת בתכניו ) בספרות חז"ל . החוויה של הכנסת דבר זר לגופנו והקשר הישיר והחד משמעי של פעולה זו לעצם הקיום , מחייבת אותנו להניח שיציקת המשמעויות התרבויות לחוויית האכילה , מהותית לאכילה וכנראה שהתרחשה בעצם פעולת האכילה המודעת הראשונה ; הנגיסה בפרי עץ הדעת . מתוך עניין אישי גדול בחרתי לא פעם ללכת ולשוב בין המשמעויות המוכרות לי והמתועדות במחקר אודות התפקיד 3 התרבותי של האכילה בעולמי , לתפקידה בעולמם של חז"ל . כפי שעולה במקומות רבים בגוף המחקר , ההתבוננות בגיבורי תרבות דרך עדשה מיוחדת זו של חוויות האכילה מאפשרת לנו 'לתפוס' את החכמים ברגעים פשוטים ואמיתיים של החיים . נקודת המבט בה בחרתי מרחיקה אותנו מההצהרות הגדולות על משמעות תלמוד תורה ומשמעות החיים הדתיים , כמו גם מהעיסוק העיוני והמעשי בפרקטיקות הלכתיות בהן ניתן לשמור על מידה רבה של ריחוק והזרה מחוויות אישיות . פעולת האכילה היא הפעולה האינטימית ביותר המתבצעת בפרהסיה . המזון הוא צורך , הוא תאווה , הוא סיפוק של יצר הקיום , ובסופו של חשבון , יחסו של האדם למזון ניכר לא רק בשעת האכילה אלא גם במבנה הגוף שאינו משקר ואינו ניתן להסתרה . התבוננות באכילתו של אדם , אז והיום , מאפשרת לנו לפגוש אותו במקומות אינטימיים ביותר , במקומות בהם מתרחשים החיים הפשוטים על כל יופיים וביעורם . משום כך בחרתי לעסוק במעשי סעודה ולא בתיאורים פורמאליים הלכתיים של הכנת המזון וקיום הסעודה . אינפורמציה תרבותית עשירה יכולה להילמד מהתבוננות בחוקים ובניסוחים הפורמאליים הקשורים להכנת המזון ולסעודה בספרות חז"ל . מחקרים רבים עוסקים בהיבטים אלה . אני ביקשתי לנסות 'להתהלך ולסייר בעצמי , בדרכים וברחובות בארץ , במבואות ובסמטאות סורא , פומבדיתא ונהרדעא שבבבל , להסתכל 4 ולהאזין לקול הרחוב . ' ... ילדותי עברה עלי בסיפורים מופלאים אודות חכמים אגדיים שאת תורת ה' בקשו ובה הגו יומם ולילה . חכמים אלה , שתולדותיהם נודעו לי בשנות חיי הראשונות בעיקר דרך דפי סדרת הספרים "כה עשו חכמנו" היו . 3 'שיטוטים' מחקריים בין הפרעות האכילה ותפקידן של האכילה וההאכלה בחיי נשים בעולם המודרני ובעולם הקלאסי מציעות גם ק' בינום ( 1987 ) עמ' 189 193 ודנה לורנס ( 1999 ) עמ' 43 . 4 . 45 ש' ליברמן ( תשנ"א ) עמ' . 331
|
|
|