|
|
Page:7
פתח דבר כדרכם של מחקרים רבים , ראשיתו של מחקר זה בחיפוש אחר . שאלה מחקרית רחוקה הובילה דרך שביל צדדי לשאלה הנמצאת במוקד המחקר . בראשית הדרך בקשתי לבדוק את המושג 'שימוש בכתרה של תורה , ' את המושגים הקרובים אליו ואת גלגולי המשמעות שהם מקבלים בספרות חז"ל . אחת האגדות בה נעשה שימוש במושג זה היא האגדה על ר' טרפון שירד לאכול פירות . האגדה מסתיימת בקביעה 'כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה . ' המושג 'שימוש בכתרה של תורה' זוכה לפיתוח מעניין בסוגיה הבבלית במסגרתה מובאת האגדה . את תשומת לבי לכדו שתי האגדות המופיעות בסוגיית הבבלי בצמוד לאגדה על ר' טרפון . שתיהן מתארות סיטואציה בה שני חכמים מגיעים למקום מסוים ומתלבטים בשאלה האם לאכול מהאוכל הנמצא לפניהם . בשתי האגדות מקבלים החכמים הכרעות שונות . בשתיהן דילמת האכילה נמצאת במוקד . לשתי האגדות מבנה זהה . נמשכתי אל הבחירה הספרותית תרבותית להשתמש בפעולת האכילה כשפה , כמערכת סמלים לנורמות ולערכים חברתיים . התעניינתי בשאלת משמעותה של התבנית הספרותית . עיון ראשוני לימד כי ספרות חז"ל עשירה עד מאוד במעשים בהם פעולות האכילה מהוות תרכיז סמלי לדילמות חברתיות דתיות וכי רבים ממעשים אלה מעוצבים בתבניות ספרותיות לשוניות קבועות . אין צורך להדרש לספרות מחקרית על מנת לדעת עד כמה גדול כוחם של המזון ושל הפרקטיקות הרבות הכרוכות בהכנתו ובאכילתו , לארגון ולביטוי של משאלות לב , ערכים ויצרים של קהילה ושל יחידים . כל אדם , ועל אחת כמה וכמה , כל אשה , החיים בעולם המערבי המודרני חשים בעוצמה רבה ולעיתים אף באלימות של ממש , את מערכות הערכים המורכבות ואף הסותרות שאוצרים בקרבם כל חטיף , כל המבורגר וכל סלט ירקות . נראה לפעמים שכמעט לא ניתן לבצע פעולת אכילה שתהיה חפה ממחשבות של האדם האוכל ( ושל המאכילים או המתבוננים באכילה ) על המשמעויות התרבותיות הרחבות שלה . במידה גדולה של . 1 על האגדה , משמעותיה והמקומות השונים בהם היא מופיעה ראו להלן עמ' 209 הערה . 8 . 2 ניתוח אגדות אלו להלן עמ' 206 ואילך .
|
|
|