|
|
Page:15
דמותו של האהבל ביצירתו של גבי קלזמר באחד מערבי סתיו 1994 התקיים מפגש בין גבי קלזמר לבין קירות גלריה " משרד בתל אביב . " כבר אז עלו לדיון שאלות הנוגעות לציור ולערכים של יופי , העשויים להתפרש כניסיון להחניף לטעמו הצופה . בשלב מסוים של העבודה התקבל הרושם כי חלק מן הציור שצויר כבר על הקיר יפה מדי ומושך את העין להנאות יומיומיות ) הייתה בו נוכחות של " גלים " כחולים בתוך המתחם האפור . ) קלזמר מחק את הציור שהיה יפה להדהים , ושב להתעקש על בלעדיות גוני האפור , עם רמז של פיגמנט כחול מתחת לשכבת האפורים . הוא שאף אל המוחלט , והמחיקה הייתה עוד בדיקה של גבולות יכולתו הוא רוצה להתחיל בכל פעם מחדש , בנקודה אחרת , ופתרון בעיה אחת מוליד שאלה אחרת ובעיה אחרת . כשאני מתבוננת בפליאה מוחלטת בציורים של היום ומתקשה להבין את מחיקת הציור היפה ההוא , שכבר אז רצה לרמז העתיד לקרות , שיכול היה להיות ציון דרך למה שקורה היום לבדי הציור , אני מתפעלת מהחופש הגלום באהבת הצבע של קלזמר . שהוא עצמו לא ניחן מטבעו בנטיות סנטימנטליות , הרי לנצח תיוותר תלויה ועומדת סוגיית הנגיעה במיתרי הרגש של הצופה , במראית העין היוצרת אחיזת עיניים מהנה של ציור אילם . יצירתו של קלזמר שואפת לשלמות , אף אם אין היא ניתנת להשגה . לאחר שש שנים של ציורים אפורים בפורמטים גדולי ממדים " נענה " קלזמר לצבעים , למרות הזהירות שהוא נוקט בגלל היותם פתיינים מקסימים ומעוררי הנאות פשוטות , יומיומיות . הצופה מסתנוור מנוכחותו המסיבית של הצבע הכסוף , המתערבל בגוונים הזוהרים , המחוללים בתוך הבדים . מבטו נשבה , והציור הופך למעין מנטרה השולטת בו . קלזמר מסביר את תהליך הציור באופן קר , ענייני ומדויק : " לא מתפתה . להפך , הצבע בעיני הוא בעיה - בהיות העולם כרומטי צבעוני , הציור חייב להיענות לצבעוני וזה מסבך ומוליך לשאלות ' איזה צבע , ' ' איך , ' ' למה , ' ' מה זה עושה' ו'מה עדיף על מה …] . ' הציורים היו מאורכים ואלמנט התנועה בהם תאם את הפורמט . …] יש משהו מאד מכני במה שאני עושה . לפי שעה , כל העבודות הן גריד , סגורות במודרניזם . ככל שהתוצאה יותר מוזרה ובלתי מובנת אני מברך על זה " . ואצלי גוברים הגעגועים לציור היפה ההוא , שנמחק מקירות ה " משרד " לפני שש שנים . הוא היה יפה מדי , מושך מדי , כובש במיידיותו . מחשבות אלה מובילות לציור אחר , שונה , והוא נמצא כאן בסטודיו בין כל האחרים שאינם כמותו . זהו דיוקן ה " אהבל , ) AHABAL ( שאני נדבקת אליו . נמשכת בכבלי קסם , כמו אז , היופי הפשוט , הטהור , שמעמיד למבחן בד את הנורמות האסתטיות ה " מעבדה " של גבי קלזמר היא הבסיס לתהליך התהוותו של הציור הכול , כלומר הציור , מתחיל ממחשבה נטולת תוכן נרטיבי ומשמעות רגשית . ציור צריך להתחיל מדבר מה המונח על הבד כנוכחות אפשרית ; שתי משיכות מכחול או גריד של קווים . כמו סכימה ידועה או בלתי ידועה , אך נתונה מראש . נקודת המוצא היא קווים ישרים ומדויקים שמכתיב הסרגל , קווים הנפגשים בזווית של תשעים מעלות . סמוך לתקרה מתוח סרגל עץ דמוי צלב , אנכי ואופקי , סמן של שתי וערב . אנו עומדים במרכזו של חלל העבודה , " המעבדה , " מוקפים בבדים שעובדו לכלל ציורים שקל להתאהב בפרטיהם המעודנים וביופיים המפעים . הלב הולך שבי אחר הציורים , המתעתעים באמצעות גלים צבעוניים תלת ממדיים , ההופכים כיוון ומסיטים את מבטך , פעם מימין לשמאל וחוזר חלילה ופעם מלמטה למעלה ובחזרה ; ואנו נבוכים משהו למראה הציור ושוב איננו בטוחים שהוא אכן מונח בכיוון הנכון . קלזמר חותר לעבר ציור נטול מרקם . הוא מצמצם את נוכחות החומר במטרה לבטל באופן מוחלט כמעט את איכותו הציורית של הציור . " האופן שבו נעשה הציור הוא כמעט מכני " , אומר קלזמר " הפעולות ידועות מראש והפרוטוקול מוסכם : מערך פסים אנכי וסריקה אופקית , שורה אחר שורה מלמעלה למטה . […] שטיחות הציור נובעת מהרצון להטמיע את המהלכים והאירועים הציוריים בתוך המרקם ולא על פניו . איחוד האירוע הציורי , המורכב מצבע ממשטח ומסימני הכלי הפועל כמברשת , לכדי מהות אחת " . אני רוצה להגיד לו משהו שלא יסגיר את תחושותיי . זהו סוג של הנאה הנחווית בעת ההתבוננות וניסיון להבין את סוד קסמן היצירות . הציורים האלה הם מקור מידע בלתי נדלה . אפשר להתבונן בהם שעות . הם מעוררים בך רצון ללמוד על אפשרויות נוספות של התפתחות התנועה בתוך הציור עצמו , על התפתחות מערכת השכנות הנרקמת בכל פעם מחדש בין הצבעים השותפים לבנייה הנוספת והמורכבת המתגלה לעינינו . אלו הן וריאציות על נושא , אלא שגם הנושא אינו אחד - אלו הם נושאים מגוונים הנוגעים בצבע במבנה , בתנועה . לונדון . במעלה גרם מדרגות , מצד שמאל של הפרוזדור , מתגלה סטודיו מואר באור יום מסווג והשמש אינה זורחת . זו " המעבדה שלו . דבר לא נאמר עדיין . רק מבטים ושתיקות . " הציורים המרובעים עומדים צפופים , קבוצת יצירות שעונות על הקיר . ציור אחר ציור מחליפים מקום , זזים מתוך הכלל אל הקיר הטובל באור צפוני שקט אסור להיתפס להתרגשות , שמא אסגיר את תחושתי , וקלזמר ) כפי שלמדתי מניסיון העבר ( עוד עלול למחוק את הציורים .
|
|