|
|
Page:17
בכך פגיעה בלגיטימיות של השלטון באשר הוא שלטון והדבר עלול להזמין אנלוגיות באשר למצב במדינות ערביות אחרות . יתרה מכך , הגורם שהוכה ע " ארה"ב היה הגורם הערבי הסוני שעמו מזדהים , בד"כ , המשטרים הערביים . הדבר חיזק את שני הגורמים שאיתם אינם מזדהים , הכורדים והשיעים . את כל זה קשה למצרים לקבל . גם סיסמת הדמוקרטיזציה שבשמה פועלים האמריקאים בעירק אינה יכולה לעורר התלהבות בארצות ערב . בחוגים רשמיים במצרים שמעתי קובלנות רבות על דרישות הדמוקרטיזציה הבאות מוושינגטון . הם טוענים שהאמריקאים אינם מבינים את המציאות בארצות ערב . בחירות נוסח הדמוקרטיות המערביות יעלו לשלטון את האסלאמיסטים . סיפרו לי על דרישה אמריקאית לפתוח את מצרים לפרסומים ללא צנזורה . על זאת הם אמרו לי מה הם רוצים מאתנו ? שנמלא את דוכני העתונים בפרסומים של פורנוגרפיה מערבית ושל איתונים אסלאמיים קיצוניים ? אבל אם נסתכל על העיקר , מצרים אינה משתתפת בכיבוש עיראק אך היא מסייעת לארה"ב בצורות שונות . לדעת קהיר יש להעביר השלטון במהירות לידי העיראקים ובשום פנים לא לבתר את עיראק לשלושה חלקים דבר , שגם הוא , בגדר הפרת "הסדר הערבי . " על המצב הנוכחי הקשה של ארה"ב בעיראק אומרים דובריו של מובארק כי הם חזו את ההתפתחות הזאת מראש והזהירו את האמריקאים שלא ישקעו בביצה העיראקית . מכל מקום הם היו רוצים גם להשתתף בשיקום עיראק באופן שיועיל לכלכלת מצרים . מצרים מזדהה עם הפלסטינים אך מוכנה לגשר בינם לבינינו על המעורבות המצרית בסכסוך הישראלי פלסטיני יש דעות שונות . יש המאשימים את מצרים שבנקודות קריטיות לא סייעה לכינון הסדר ישראלי פלסטיני , למשל בעת הויכוח על סוגית ירושלים בקמפ דיויד . יש הטוענים שהזמנת ארגוני הטרור האסלאמיים נותנת להם לגיטימיות . לדעתי , כדאי לחזור ליסודות כדי להבין את המצב . ההנהגה המצרית מעונינת בישוב הסכסוך הישראלי פלסטיני בשל אינטרסים מצריים מובהקים . המשך הסכסוך מתסיס את גורמי האופוזיציה במצרים והוא עלול לגלוש לעימותים אזוריים מסוכנים . מצרים גם רוצה להוכיח לארה"ב שהיא שותפה בעלת ערך היכולה למלא תפקיד בהרגעת הסכסוך באופן שאף גורם אחר אינו יכול לעשות זאת . אגב , הגורם האחרון חשוב יותר לאור אי השתתפות מצרים במלחמה בעיראק והביקורת בשל כך בוושינגטון . אשר על כן אנו רואים את מצרים ממלאת תפקיד חשוב בכל ההסדרים אחרי הסכם אוסלו ב93- ולכן רואים היום את המצרים עושים מאמצים אינטנסיביים להביא ל"הודנא " ולקדם את "מפת הדרכים . " אין זה דבר רגיל שאנשים כראש המודיעין עומר סולימן ישימו הצדה חלק מעיסוקיהם בביטחון הפנים על מנת להתמסר לקידום הפסקת האש בין ישראלים לפלסטינים . חוזק המניע המצרי לפעול בשטח זה בולט במיוחד לאור העובדה שסכו" ההצלחה , בטווח הנראה לעין , עם ארגונים כמו החמאם והג'יהד אינם רבים ובכל זאת הם מקבלים את הסיכונים בתקווה שלבסוף יעלה הדבר בידם . כאן חשוב למצרים התיאום עם ארה"ב ולכן סולימן נוסע לוושינגטון לגבש קו מתואם , וכידוע , גם הנשיאים מובארק ובוש מקיימים שיחות טלפון לעיתים מזומנות . אין פירוש הדבר שמצרים ניטרלית בסכסוך בין ישראל לפלסטינים . עמדתה היא ערבית מובהקת והיא מזדהה עם מה שהיא רואה כצדקת הפלסטינים , אבל צד שלישי יכל לתרום את שרותיו הטובים גם אם אינו ניטרלי לגמרי . " מדעתי נלחמת בעמי" המגזר הערבי בישראל מצוי בדילמה קשה . הם חשים בהזדהות עמוקה עם הפלסטינים מעבר לקו הירוק , מצד שני הם אזרחי ישראל והרוב הגדול והמכריע שומרי חוק . במצב הסתירה שבין ההזדהות עם האינתיפאדה והנאמנות לחוק אין פתרון מוחלט והביע זאת אחד ממנהיגי המגזר הערבי כשאמר "מדינתי נלחמת בעמי . " את מה שבכל זאת ניתן לעשות במצב מסובך זה צריך להתחיל במישור הקונצפטואלי . ערבי 1 ישראל חייבים לאמץ לעצמם קוד התנהגות ברור במצב בו מתנהלים עימותים אלימים בשטחים . איש לא יוכל לאמר להם מה להרגיש , אבל הם צריכים לאמר לעצמם מה מותר לעשות ומה אסור . אף מדינה בעולם לא תסכים שמיעוט היושב בתוכה יהלל וישבח מעשי טרור הנעשים כנגדה . לאישי הצבור הערבים יש אחריות רבה בענין זה והם צריכים להגדיר בברור את הסייגים להתבטאויותיהם הפומביות , אבל גם בצד היהודי דרושה תמורה קונצפטואלית . ישראלים צריכים להבין טוב יותר את המצוקות של המעוט הערבי , לכבד את זהותו ותרבותו ולהכיר במעשי הקיפוח והאפליה הנעשים נגדם יום יום ומכאן לצאת לפעולה נימרצת לתיקון המצב . פרופ שי שמיר - תעודת זהות שמעון שמיר ( דוקסורס פרינסטון ( 1960 הים פרופסור אמריטוס להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדישה ומופקד על הקתדרה על שם קפלן לתולדות מצרים וישראל , באוניברסיטת תל-אביב . נושאי מחקריו מצויים בשטחים הבאים : התקופה העות ' מאנית בתולדות סוריה וארץ ישראל , היססוריה מודרנית של מצרים , היססוריה אינסלקסואלית של העולם הערבי והמוסלמי , החברה הפלסטינית ויחסי ישראל-ערב . בנושאים אלה פירםם ספרים ומאמרים . תפקידים באוניברסיטה : ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה , ראש מכון שילוח לחקר המזה"ת ואפריקה ( לימים מרכז דיין , ( ראש בית הספר להיסטוריה , חבר הוועדה המרכזת של הסנאט , ראש מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום , וכיום ראש המכון האוניברסיטאי לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי . מינויים בחו"ל : פרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד , פנסילבניה וקותל : חבר עמית במכון השלום של ארצות הברית . תפקידים ציבוריים : חבר המועצה להשכלה גבוהה : ראש המרכז האקדמי הישראלי בקהיר : ( 1985-1982 ) שגריר במצרים : ( 1990-1988 ) שגריר ראשון בירדן : ( 1997-1995 ) חבר ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לאזרחים ישראלים . ( 2003-2000 )
|
|