|
|
Page:9
אינדיבידואלי והרמוניה חברתית . האנרכיזם , לדעתה של גולדמן , מחויב להריסתם של מוסדות קיימים המחזיקים את האנושות בכלא , הוא מחוייב לבנייתה של חברה חופשית שבה הפוטנציאל של כל אינדיבידואל יוכל להגיע למצוי עצמי מלא . היא לעגה לניסיון של מנהיגי תנועת הפועלים לתבוע מתן דמי אבטלה ויצירת מקומות עבודה ציבוריים היא טענה שמנהיגים ופוליטיקאים רק מרמים ובוגדים בציבור . במקום כל זאת קראה לציבור המובטלים לנקוט פעולה ישירה ולצאת להפגנות ברחובות . בשנת 1893 הואשמה בניסיון להסית לאלימות ובמהלך המשפט והעניין הציבורי בו הפכה גולדמן לדמות מפורסמת . למרות שלא הוכחה אשמתה קיבלה עונש מאסר לשנה . לאחר עשרה חודשים בכלא אותם עשתה במתן עזרה רפואית וטיפול , שוחררה והפכה מנהיגה מרכזית בעולם הרדיקלי של ניו יורק . מאותו זמן החלה לבלות חלק ניכר מחייה במסעות ברחבי ארצות הברית ואחר כך גם באירופה ונמנעה מלהקדיש את חייה להקמת בית ומשפחה . בגיל עשרים וחמש החליטה לא להביא ילדים לעולם שבו הם יגדלו לסבול . את הצורך האמהי שלה כיוונה לעבודה פוליטית שבה יכלה לאהוב את כל ילדי העולם . היא יצרה ועודדה מיתוס על עצמה כאמא אדמה וגיבורה טרגית וחשה את עצמה כקול קורא במדבר . למרות התחושה הזו הצליחה להקים ולהוציא לאור , יחד עם אלכסנדר ברקמן , את העיתון האנרכיסטי Mother-Earth ( אמא אדמה ) משנת 1906 עד . 1917 כתב עת זה אפשר לגולדמן לתת ביטוי ופרסום לדעותיה האנרכיסטיות בנושאי מדינה וחברה , תרבות ותיאטרון , חופש וחירות , אמהות ונישואין , זנות ועבודת נשים , פמיניזם והזכות לאמצעי מניעה . כישרון הכתיבה שלה יחד עם היכולת הריטורית המופלאה שלה הפכו אותה למנהיגה מוכרת של המאבק האנרכיסטי והתנועות הרדיקליות בארצות הברית ובאירופה .
|
|
|