|
|
Page:10
ההווה עם אורחות החיים של בני הדורות הקודמים . זאת למרות שכל תרבות וכל קיום חברתי אפשריים רק הודות לכך שיש בהם אלמנטים 4 עמוקים ומהותיים של מסורת ורציפות עם העבר . בתקופה המודרנית גוברת ביותר המודעות ל"חדש" כמאפיין מרכזי של הקיום האנושי , ובהתאמה מתחזקת תודעת הפער והשוני בין אורחות חיינו ודפוסי קיומנו בהווה לבין אלה של העבר . תודעה זאת מחזקת את המודעות ההיסטורית של בני ההווה , ומודעות היסטורית זאת שבה ומערערת עוד יותר את תחושת הזיקה ה"מובנת מאליה" שבין ההוויה של אבותינו להווייתנו אנו . המודעות לתהליכי התמורה המואצים ורחבי החזית והמשבר בתודעת הרציפות עם המציאות המסורתית יוצרים אתגרים חסרי תקדים בעבור יהודים בהווה המבקשים לחיות על פי תורת ישראל . ביתר שאת נכונה קביעה זאת לגבי חכמי התורה שבדורותינו , האמורים להגדיר ולנסח במציאות ההווה את נורמות ההתנהגות שתורת ישראל מצפה למילוין . כפי שאמרנו , גם בעבר היו שינויים במציאות החיים , שבהתייחס אליהם פסקו חכמים באופן ששינה למעשה את נורמות ההלכה . אולם בעבר יכלו שינויים נורמטיוויים אלו להיקלט בהבלעה , והן "בטלו בשישים" בים ההלכה היציב והרגוע יחסית . כיום , ריבוי התמורות מחייב לכאורה הגברה תואמת של עדכון נורמטיווי , אולם רמה גבוהה כזאת של עדכון נורמטיווי אינה יכולה להיקלט לאט ומבלי משים , כפי שנקלטו תמורות הלכתיות בעבר . כיוצא בכך גם באשר לאפשרות של השבת המיתאם בין אורח החיים היהודי לבין מציאות החיים באמצעות מנגנון המנהג . מודעותנו ההיסטורית , ומיקוד תשומת לבנו במימד של "החדש , " מקשים עלינו להתעלם מכך שהתנהגויות מסוימות הן בגדר מנהגים "מחודשים ; " משום כך קשה להתנהגויות חדשות לזכות אצלנו לאותה מידה של כשרות ותוקף שלה היו 6 זוכים בטבעיות רבה אילו נוצרו בקהילה יהודית קדם מודרנית . בנוסף לכל האמור , תהליכי המודרניזציה נכרכו עם תופעות של השכלה ושל חילון , שחלק מן המעורבים בהן נקטו עמדות אנטי מסורתיות ואנטי דתיות עקרוניות . לא קל היה לחכמי ישראל להבדיל בין הרצון לשלול עמדות אלו לבין הצורך להגיב לתמורות המודרניות בצורה עניינית , לגופן . אדרבה : גדול היה הפיתוי לקשר בין הדברים ולראות זיקה אינטגרלית בין המציאות המודרנית לבין ההשקפות קוראות התיגר והמאיימות של "פורקי העול . " חלק מגדולי ישראל נענו לפיתוי זה וגיבשו השקפת עולם המזהה נאמנות לתורה עם נאמנות לנורמות ולדפוסי החיים שאיפיינו את הקהילה היהודית לפני פרוץ המודרנה . השקפה זאת סוכמה בסיסמה "החדש אסור מן התורה , " ולפי דעת מחולליה ניתן לממשה רק בתנאי שהחברה היהודית
|
|
|