|
|
Page:12
המתנדבים ובעיקר הנשים , בניסיון לבנות מסגרת מקיפה של פרדיגמה סוציולוגית של יחסי גומלין בחברה . הכרת נושא המוסר האלטרואיסטי על היבטיו היא בעייתית , מאחר שגם אם מרכיבים מסוימים בתוכו קיימים , הם אינם נחשבים להתנהגות מוסרית , בעוד חלקים אחרים דורשים העמקה ובנייה קונספטואלית חדשה של ממדים אלטרואיסטיים בתחומי החיים השונים , הזיקה הפוליטית ביניהם וההמשגה שלהם . מאחר שאלטרואיזם הוא תופעה מורכבת , רבת פנים ורחבה , נדרשים תחילה לחקר וללימוד של התופעה על מרכיביה השונים , נושאיה החברתיים , מושאיה , הדינמיקה שבה היא פועלת , התנאים שבהם היא מתקיימת והפונקציות שהיא ממלאת בחיי החברה במצבים משתנים ובמיוחד את הגורם האנושי המחולל ומקיים אותה — הנשים . הדגם הנשי של דאגה לזולת על גווניה הוא תמצית המוסר וההתנהגות האלטרואיסטית של יחסי גומלין מוסריים — והוא יכול לשמש כדגם התנהגות גם במדינת הרווחה , שהיא ביטוי ציבורי לאלטרואיזם ממוסד , ובתחום החברה האזרחית זו ההתנדבות , שכיום אינם במיטבם . מהדיון באלטרואיזם כתופעה סוציולוגית עולה השאלה , כיצד מעצבים ערכים אלטרואיסטיים פרקטיקה של התנהגות ובאים לידי ביטוי בין פרטים או קבוצות בדרך יחסי גומלין . התשובה היא באמצעות מודל " יחסי תרומות , " דגם ייחודי ושונה מדגם יחסי הגומלין הבין אישיים הקונבנציונלי , שעיקרו חליפין בכל תחומי החיים שמשמעותם יחסים אינדיווידואליסטיים ואגוצנטריים . במובן זה , והו ניסיון קונספטואלי חדש לתאר ולנסות להבין תופעה מרכזית בחיי הפרט והחברה . היום , כאשר מדינת הרווחה מצטמצמת אם לא מתפרקת , רק התגייסותם של רבים — נשים , מתנדבים וארגונים , ואף פוליטיקאים ומדינאים שיאמצו את הערכים הקהילתיים והמוסריים כמחויבות פוליטית שלטונית אישית — יכולים לשנות את המבנה של חברה מנצלת לחברה מאצילה . הדגם החדש שאני מציעה כאן ומפרטת את הדינמיקה שלו בחיי היומיום ובמצבים קטסטרופליים הוא אלטרנטיבה בעלת עוצמה מוסרית ופרקטית ובעלת פוטנציאל רב עוצמה לשינוי . אלטרואיזם יכול לשמש דרך לפתרון קונפליקטים ומלחמות בדרכי שלום .
|
|