|
|
Page:12
האישה השלישית של בלו הייתה סוזן גלסמן , הרביעית אלכסנדרה יונםקו טולצ'ה , המדענית הרומנייה המופיעה בדמות אשתו של הדיקאן קורד בספרו דצמבר של הדיקאן . אשתו החמישית והאחרונה היא ג'ניס פרידמן , תלמידתו ומזכירתו לשעבר . מכולן , פרט לאחרונה , הוא התגרש . כמו בספרו הרצוג , גירושיו מנשותיו סיפקו חומרים רבים ביצירותיו . הרומן בין בלו וג'ניס התנהל בזמן גירושיו מאלכסנדרה , אשתו הרביעית , והמשיך בזמן הקונגרס הבין לאומי על יצירותיו , שהתקיים באוניברסיטת חיפה , ב . 1987 ג'ניס , מזכירתו הצעירה , ממש העריצה את בלו , והסתכלה עליו כמעט כעל אל . זכורני ( המחברת , ( שבמהלך הקונגרס בחיפה , ביקשתי מג'ניס שתמסור מסר כלשהו לסול בלו . היא הביטה בי בעינים משתוממות והצהירה בלחש מה , "אינני אומרת שום דבר לסול בלו " ! נדהמתי בזמנו מתשובתה , אך ייתכן שזהו סוד הצלחת נישואיו האחרונים . ההערצה התהומית ללא כל עוררין של ג'ניס כלפי בלו , הייתה , כנראה , חלק מה "דבק" שעזר לנישואים האלה , בין בלו המבוגר לבין ג'ניס הצעירה ממנו בכמעט 40 שנה ! בשנת , 2000 בהיותו בן , 84 נולדה בתו היחידה "נעמי רה , " שהוא כה התגאה בה . כמו צ'רלי צ'פלין , שגם לו נולדה בת בגיל , 84 הצהיר בלו שבתו יפה וחכמה מאוד . בנוסף לבתו , הוא הותיר אחריו שלושה בנים — גרגורי , אדם ודניאל — ושישה נכדים . ב , 1969 פרסם בלו את ספרו השביעי , כרכב הלכת של מר סאמלר , ספר על ניצול שואה . רק 24 שנים לאחר מלחמת העולם השנייה , סוף סוף מצליח בלו להתמודד עם השואה . סומא למחצה מחבטה של קת רובה בעינו מידי חייל נאצי , נפל סאמלר בשעת קציר הדמים אל מתחת לערימת גוויות , וכך ניצל , לאחר שבילה את שארית ימי הכיבוש בפולניה , בתוך קבר . אחרי המלחמה הוא מגיע לניו יורק וחי עם בתו הסהרורית , בעזרת חסדיו של קרוב עשיר . מר סאמלר , שחונך על ברכי ההומניזם , עובר בחוצות ניו יורק , ולעיניו מתגלה התפוררותה של התרבות המערבית . הוא עד לקומדיה טרגית של שקיעה , הסתאבות וטירוף ללא רסן . הרומן הוא מלאכת מחשבת אמנותית — מאבק מופלא של טרגיות והומור , שנינות וכובד ראש . ( הספר הופיע בעברית בהוצאת ספרית פועלים בשנת ( . 1970 בספר מתנת הומכולט , ( 1975 ) בלו מתאר את מעלליו של צ'רלי סיטרין , שמשלים עם מותו של אביו הרוחני , המשורר "פון הומבולט פליישר , " חתן פרס ספרותי יוקרתי . כמו בספר , כך במציאות ; שנה לאחר צאתו לאור , ב , 1976 זכה בלו בפרס פוליצר על ספרו זה . באותה השנה זכה גם בפרס נובל לספרות . בנימוקיה לפרס קבעה האקדמיה השוודית : "כתיבתו של בלו ניחנה בהתרוממות רוח , בהומור ובחמלה , ויוצרת דמות שמנסה למצוא משמעות בעודה נודדת בעולמנו הקורס , דמות של אחד כזה שלעולם לא יאמין שערך החיים תלוי בכבוד או בהצלחה . "
|
|