|
|
Page:11
הקדמה לא פעם שאלתי את עצמי , ונשאלתי על ידי אחרים , מדוע בחרתי להקדיש שנים רבות לחקר תקופה רחוקה ועלומה בתולדות יהודי מערב אירופה , זו המכונה לעתים קרובות "תקופת האופל . " דומני , שהזיק שהצית בי את יצר הסקרנות היו אותם שיטוטים מרתקים בערים העתיקות במערבה ובמרכזה של אירופה , בהן חיפשתי את השורשים היהודיים . נוצר בי איזה קשר רומנטי אל אותם אבות קדמונים כאשר פסעתי נפעם ונרגש במבואות הצרים , הקדומים והקסומים . המוקדים הקדומים ביותר של פריס ואורליאן , של טרוא ( טרוייש ) ובלוא ( בלוייש , ( של וורמס ( וורמיזא ) ושפייר ( שפירא , ( של טריר וקלן ( קולוניא ) - ומעל לכל של פראג - הם רומנטיקה טהורה . הם עלו בעיני אלף מונים על תפארת " מרכז פומפידו" או רובע דפאנס . בעצם , לא אני המצאתי את הקשר הרומנטי לימי הביניים . דור שלם באירופה - הדור שעיף מן המהפכה הצרפתית , ומן הקדמה שהביאה ( או הייתה אמורה להביא ) - התרפק על הקשר הרגשי לימי הביניים בספרות , באמנות , במוסיקה , בפילוסופיה ואפילו באופן הכתיבה ההיסטורית . מאז עברו הרבה שנים וטעמם של האנשים השתנה פעמים רבות . אודה ולא אבוש , משיכה בלתי רציונלית הניעה אותי לקרוא ולהעמיק בקורותיהם של ראשוני היהודים בחבלי ארץ אלו , ובעיקר בקורותיהם של האבות המייסדים . שכן כאשר חופרים בקרקע בחיפוש אחר השורשים מנסים להעמיק אל שלביהם הראשונים . יש משהו בטבע האדם , שאינו מניח לו להסתפק בידיעת ה"איך היה פעם" והוא מבקש להעמיק ולגלות "איך הכול התחיל . " וכך , משהתוודעתי אל ספרות המחקר ואל המקורות הראשוניים ( נראה לי , שלא פסחתי על שום ספר או מאמר המתייחסים לנושא , ( ניגשתי לכתיבת הדברים . לו המניע היחיד לכתיבתי היה דחף אמוציונלי , בוודאי הייתי מחבר רומן היסטורי או ז'אנר בלטריסטי אחר . אולם הנטייה האישית והכשרתי המקצועית לא התאימו לסוג כתיבה אחר , זולת זה התואם את הדיסציפלינה ההיסטורית , הבוחנת את מציאות התקופה על פי מקורות מהימנים ומעמיקים . נושאו של המחקר ההיסטורי והתקופה הנחקרת הם פרי בחירה ועניין
|
|