|
|
Page:11
לפסה"נ , גדל מספר יישובי הקבע . בדרום הרוורן ( מזרחית לרמת הגולן של ימינו ) התיישבו הנבטים , ובצפון הגולן התיישבו הימורים , שני עממים שהגיעו ממזרח . בדרום הרמה הוקמה עיר הפוליס סוסיתא ובצפונה - העיר פניאס . במרחב המרכזי - גולניטיס , נאחזו יהודים . עם בואן של הידיעות על חנוכת המזבח וטיהור המקדש נקרא יהודה המקבי על ידי המתיישבים היהודים להגן עליהם מפני התנכלות עמי הארץ . בין האתרים הנזכרים במבצע ההצלה מצויה חספו המזוהה עם חספין . לאחר שיהודה ואחיו יונתן הצילו את אחיהם 'ויעלו אל הר ציון בשמחה ובששון ויקריבו עולות כי לא נפל מהם אחד עד שובם בשלום' ( מקבים א , הו . בין השנים 80-83 לפסה"נ כבש המלך אלכסנדר ינאי את דרום הגולן - תחום סוסיתא , וכן 'את גולן ואת סילוקיה , ולכד את המקום הנקרא תעלת אנטיוכוס , לאחר מכן כבש את מצודת גמלא החזקה ' ... ויוסף בן מתתיהו . מלחמת היהודים א . 1104 , מעתה היה האזור לחלק מתחום הממלכה היהודית שבירתה ירושלים . בתקופה הרומית היו בדרום הגולן , תחום פניאס , בעיקר מתיישבים פגניים ורק מיעוט יהודי ( כתשעה יישובים . ( בהדרגה הלך היישוב היהודי והתרכז בגולניטיס , במרכז הגולן . בתקופת הממלכה ההרודיאנית נחשב הגולן לעתים כחלק מהגליל . צירופו לתחום הממלכה נבע כנראה מאכלוסו ביהודים ומיחסו הטוב של השלטון הרומי להורדוס וצאצאיו . בתחום הבשן , מזרחית לגולן , יישב הורדוס יהודים מרחבי ממלכתו ומבבל במושבה צבאית . מתיישבי בתר ( בתירה ) וסביבתה דאגו לביטחון האזור שבו עבר נתיב דרכם של עולי הרגל מבבל לירושלים . כאשר הוחל שלטון הנציבים על יהודה סופח תחום הגולן היהודי , בשונה מתחום פניאס ומסוסיתא , לפרובינציה יודיאה . בראשית ימי ' המרד הגדול' נפגעו יהודי הגולן ותחום סוסיתא על ידי התושבים הנכריים בסביבתם . בסיור 5 ניווכח בתוצאות המתקפה הצבאית הרומאית , שהייתה בעיקרה על גמלא . נפילת העיר הביאה לחורבנה ולמותם של יהודים רבים , בין אם תושביה ובין אם יהודים מהמרחב , שנתכנסו בתוכה למציאת מחסה . כלל היישוב היהודי בגולן נותר על מכונו והמשיך להתקיים עוד שנים רבות . מסקר האתרים בגולן שערך חיים בן דוד , עולה , שרק החל משנת 250 לסה"נ החל תהליך של נטישת יישובים , אך כעבור מאה שנים , שב והתייצב המערך היישובי ואף הלך והתעצם . בתקופה הביזנטית , במאה הרביעית , עם מעבר האימפריה לנצרות , הלכו והתרבו היישובים הנוצריים . מעתה היו מחוזות פניאס ותחום סוסיתא וכן חלקו המזרחי של מרכז הרמה למקום מושבה של אוכלוסייה נוצרית , ואילו האוכלוסייה היהודית התרכזה בעיקר בחלקו המערבי של מרכז הגולן . שרידי בתי הכנסת והכנסיות משקפים מצב זה . שרידי היישובים , החקלאות והתעשייה הקדומה הם עדים דוממים לתקופה הביזנטית . נסייר בשרידי היישובים בסיורים . 6 , 5 , 4 , 3 הסיבות להתדלדלות היישובים , החל מאמצע המאה השישית , אינן מחוורות דיין . בין אם הייתה זו מגפת דבר שפגעה באזור ובין אם ירידה ברמת הביטחון עם פלישתם של שבטים ערביים , הגולן הלך וניטש והפך למרחב נוודי . התקופות המוסלמית , הצלבנית , הממלוכית והעות'מאנית בראשית המאה השביעית ( שנת 638 לסה"נ ) נערך 'קרב ירמוך' והביא להכנעת הביזנטים ולהשתלטות הערבים והאסלאם על ארץ ישראל . חותמם של השליטים האומיים , בראשית ימי שלטון הערבים על הגולן , הוא באבני מיל המלמדות כי נסללו בגולן דרכים , חלקן , כנראה , חדשות , במגמה לסייע לשמירת הקשר עם מרחבי
|
|