|
|
Page:י
על החיבורים שבמהדורה בשלהי ימי הבית השני , בזמן שלטון יוון ורומא נכתבו חיבורים יהודיים רבים . מקצתם נכתבו ( בעיקר בחוץ לארץ ) ומקצתם נכתבו בעברית ובארמית . רוב הספרים שנכתבו בעברית ובארמית השתמרו כנתינתם . מקצתם אבדו ומקצתם תורגמו ליוונית ונעשו לכתבי קודש של הכנסייה הנוצרית מכונים הספרים החיצוניים . לעתים לא השתמר גם התרגום היווני של הספרים האלה אלא רק תרגום התרגום היווני לשפות אחרות ששימשו את הכנסיות הנוצריות השונות ( סורית , געז , ארמנית , כנסייתית ועוד . ( רק לפני כמאה שנה התגלו בגניזת קאהיר שרידים של ספר בן-סירא בעברית ושל הספר המכונה לוי ( המקביל באופן חלקי לצוואת לוי ) בארמית . דרך גלגולם של ספרים מימי בית שני להעתקות הביניים שנשמרו באופן חלקי בגניזה אינה נהירה לחוקרים , ונאמרו בזה השערות שונות . בנוסף לספרים אלו שהטקסט שלהם היה , במידה רבה , ידוע מתרגומם הקדום ליוונית ( ובמקרה של בן-סירא גם לסורית נמצאו בגניזה שני כתבי יד שונים של ספר בלתי ידוע בעברית שכונה ברית דמשק . שכטר , מפרסמו הראשון של הספר , הציע שהוא התהווה בתקופת מלכות החשמונאים בחוג הקרוב לזה של ספר חנוך א , של היובלים ושל צוואות השבטים , אולם נשמעו גם דעות אחרות הן באשר לזמנו של הספר הן באשר לחוג נתחבר . בזכות גניזת קאהיר היו בידינו אפוא כמה דפים מחיבורים בעברית ובארמית מימי בית בהעתקות מאוחרות . מצב זה השתנה מיסודו עם גילוין של מגילות מדבר יהודה לפני יותר משישים שנה . בתחילה חמש מגילות לא מקראיות במצב השתמרות טוב למדיי : סרך היחד , מגילת ההודיות , מגילת המלחמה , חבקוק ומגילה חיצונית לבראשית , כתובה בארמית . המגילות העבריות שייכות לסוגות שונות , ואולם מעידות על עצמן שהן נכתבו בחוגיה של עדה מסוימת שחוקרים רבים מזהים אותה עם האיסיים , ביניהן דמיון ניכר בפרזיאולוגיה , והן מזכירות בכמה מובנים את החיבור ברית דמשק . בהמשך רבבות קטעים קטנים וגדולים יותר של מגילות ששרדו מתוך כתשע מאות כתבי יד וביניהם קטעים מעותקים רבים של ברית דמשק . הטקסטים שנמצאו בקומראן הם בעלי אופי דתי . אפשר לחלקם לסוגות שונות למדיי זו מזו : תפילה וברכה , עיבודי מקרא ופשרים על המקרא , חוק , חכמה , אסכטולוגיה , סיפורים של גיבורי המקרא ועוד במהדורה זו השתדלתי לקרב טקסטים העוסקים בעניינים דומים זה אל זה . רוב מכריע של הקטעים העוסקים בתפילה ובחוק הוא בעברית , ולדעתי אפשר להסיק מכאן שהעברית הייתה השפה ששימשה בית שני בהקשרים אלו . ברור שלא כל כתבי היד שנמצאו בקומראן נכתבו בחוגי העדה . השאלות להבחין בין כתבים שנוצרו בעדה לבין כתבים שנוצרו מחוץ לעדה , וכלום יש הבדל מהותי בין טקסטים כתובים עברית לטקסטים כתובים ארמית , מעסיקה את המחקר החדש . רוב רובם של החיבורים שנשמרו בקומראן התהוו בימים שבהם התגבשה יהדות התורה לגווניה השונים , בימים של מחלוקות עזות דרך קיום המצוות עד כדי מלחמה , כפי שמתאר אחד מבני הדור ההוא : "ויתקרע ישראל בדור ההוא להלחם איש ברעהו על התורה ועל הברית . ושלחתי רעב ב [ אר ] ץ ולא לל [ ח ] ם וצמא ו [ לא ] למים [ כי ] אם ל [ שמוע דברי " [ ( דברי יחזקאל , 4 Q 387 קטע 3 שוי . ( 9-7 הטקסטים משקפים שלבים קדומים בצמיחתו של מדרש המקרא ובהתהוותן של מערכות רעיוניות מקראיות שונות , והם משקפים ציפייה אסכטולוגית ערה ותסיסה אפוקליפטית . משימתו של מבוא קצר למהדורה אינו לתאר אף לא את המתווה הכללי של הרעיונות העולים במגילות בתחומים שונים ; דיינו מבוא
|
|