sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

הראשיים בעיני השלטונות המקומיים . הם קיימו את זכויותיהם , והכירו בסמכויותיהם ובחובותיהם של הרבנים האלה על פי המסגרת שנקבעה בפ'ירמאן לרב גאגין " . במסגרת הרפורמות שהנהיגו השלטונות העות'מאנים התקבל בשנת תרכ"ד 1864 / חוק המילתים , ושנה אחר כך אושרה חוקת המילת היהודי על ידי ה'שער העליון . ' המילת היהודי היה השלישי בחשיבותו במסגרת האימפריה העות'מאנית , ומעמדו של החכם באשי וסמכויותיו האזרחיות היו דומים לאלו של הפטריארך היווני והפטריארך האורתודוקסי . על פי חוקה זו נשאר אמנם הרב הראשי , החכם באשי , ראשה האזרחי של העדה היהודית וראשה הרוחני באזור קושטא , אלא שהוא נעדר כוח לפעול ללא הסכמתם ואישורם של שני ועדים , הוועד הגשמי והוועד הרוחני , שהוקמו בהתאם לאותו חוק . שני הוועדים הללו נבחרו על ידי אספה כללית של שמונים מראשי העדה , שישים מהם מראשי הקהילה וממוניה ועשרים מהם רבנים , ואלה האחרונים בחרו בחכם באשי . החכם באשי של קושטא היה ממונה למעשה על כל נושאי משרות החכם באשי ברחבי האימפריה , ובכללם החכם באשי של ארץ ישראל . החכם באשי שישב בירושלים ותחומו כלל את היישוב היהודי בארץ ישראל כולה , היה , כאמור , כפוף בעניינים מדיניים למרותו של החכם באשי בקושטא . כל התכתבויותיו עם השלטון המרכזי התנהלו באמצעות החכם באשי בקושטא ודרכו קיבל גם את כל התשובות בעניינים רשמיים הנוגעים ליישוב . ואילו בעניינים רוחניים הוא הוכר כסמכות הלכתית עליונה בעלת מעמד בקרב תפוצות ישראל . מפאת חשיבות מעמדו של הרב הראשי לארץ ישראל 'הראשון לציון , ' הופעלו לגבי בחירתו ( ככל הנראה סמוך לאותה עת , ( תקנות החוק , לפרטיו ודקדוקיו . חוק 'בית ועד החכמים' ( דו'אח'אמח'אנה ) מפרט את כישוריו וחובותיו של החכם באשי . החוק מגדיר בפרק הראשון את מעמדו של החכם באשי בתור ראש העדה היהודית ומוציא לפועל של פקודות הממשלה העות'מאנית , וקובע את הליכי בחירתו . ראשית עליו להיות נתין הממשלה העות'מאנית ובקי בעניינים חומריים ורוחניים . על פי החוק , גילו של החכם באשי יהיה לא פחות מ 30 שנה , ולא יותר מ 70 שנה , אבל יתאפשר לו להמשיך בכהונתו מעבר לגיל זה אם מצבו הגופני וכושרו הרוחני יהיו תקינים . הפרק השני דן בחובותיו , בסדרי עבודתו ובאפשרויות הדחתו . תפקידו המרכזי של החכם באשי הוא לשקוד על ביצוע חוקי הממשלה ולדבוק בהם ככתבם וכלשונם . סמכותו של החכם באשי לא הייתה עוד כבעבר , בלעדית ומוחלטת , אלא נקבעו לה סייגים . בראש ובראשונה העמדתם של הוועד הרוחני והגשמי לצדו . החכם באשי לא יכול היה עוד להתנגד להחלטת 19 שם . 25 Ixvy 1992 , pp . 107-108 24 Davison 1973 , pp . 123 , 166-167 23 Shaw 1991 , p . 167 22 Davison 1973 , pp . 129-130 21 Levy 1992 , pp . 42-43 , 107-108 20 אלמאליח תש"ל , עמ' 15 הערה . 4

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help