sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

המקורות המרובים והמקום החשוב שנתייחד למוסד זה בחיי העם ובתולדותיו של ישו , ובמיוחד במשפטו של ישו , בתולדותיה של הכנסיה הנוצרית הקדומה ובמשפטיהם של יעקב , סטפנוס ופאולוס — כל אלו גרמו לכך שמרובים ביותר המחקרים על הסנהדרין , מבנה , סמכויותיה ומקומה בחיי העם . המקורות אינם רק מרובים אלא אף הגיעו אלינו במסורות ובדרכי כתיבה שונות , בידי נושאי מסורת אשר היתה להם עמדה נפשית קרובה לסנהדרין ומעשיה ומסרו את הדברים ופרשו אותם מתוך ראייתם ותפיסתם הם . לא הרי התמונה שמצטיירת אצל יוסיפום , בעל המגמה הכהונתית המובהקת הנוטה להדגיש את מעמדה של הכהונה ומקומה בחיי העם , כהרי המסורת התלמודית הרואה במסורת התורה שבעל פה את חוט השדרה של החיים היהודיים ואת חכמי תורה באבותיה של האומה בכל הדורות . המקורות אצל יוסיפום ובספרות התלמודית שונים מן המסורת אשר בברית החדשה , שהגיעה אלינו לאחר משברים שעברו על הקהילה הנוצרית ולאחר שעברה דרך ארוכה בתולדותיה וביחסיה עם העולם היהודי שממנו צמחה ובתוכו גדלה בראשית דרכה . כמובן שבתוך כל מסורת , במיוחד בתוך הספרות התלמודית ובברית החדשה , ניתן להבדיל בין מקורות קדומים ומאוחרים , צירופים , הרכבים ועיבודים שונים של מסורות שונות . מתוך כך יובן יפה , שהבא להציע את תולדותיה של הסנהדרין או את מבנה ותפקידיה בפרק זמן מסויים , נתקל בסתירות אמיתיות או מדומות בתוך סוגי המקורות השונים בגופם ובמיוחד עולות סתירות או תמונות שונות בהשוואה בין סוגי המקורות השונים . לא תמיד עלה בידי החוקרים לנקוט אמת מידה מאוזנת בדיון במקור זה או אחר או בסוג מקורות . יש בעיות שלגביהן לכאורה הסתירה שבין התמונה העולה מדבריו של יוסיפוס ומהברית החדשה , מצד אחד , והספרות התלמודית , מצד אחר , נראית כוודאית וכבלתי ניתנת לגישור . אולם גם במקרים כאלה עדיין אין הצדקה להעדיף בפשטות סוג אחד של מקורות ולדחות את כלל המקורות התלמודיים , למשל , מתוך ההנחה שהמקורות מעלים את המציאות שלאחר החורבן תוך אידיאליזציה מרובה גם בשעה שהם מדברים לכאורה בימים שלפני החורבן . מאידך אין הצדקה לדחות את העדויות השונות המצויות גם אצל יוסיפוס וגם בברית החדשה ולהעדיף במוחלט את המקורות התלמודיים , בטענה כי הם מעלים מסורת מוצקת ומגובשת , שלימה במבנה , על מוסדות ההנהגה , לעומת הדברים המקוטעים והמקריים שבמקורות האחרים . מוסד , אשר במהותו הינו נציג של האומה והיקף סמכויותיו כשל הסנהדרין , כבר מצוי בדרך של וודאי , מסופה של התקופה הפרסית וראשיתה של התקופה ההלניסטית . המסורת התלמודים תולה את ראשיתה של הסנהדרין הגדולה בשבעים הזקנים שהיו עם משה במדבר . מסורת זו אין לבטלה , אלא שהרישומים על קיום מוסד בדומה לסנהדרין בימי בית ראשון מועטים . אולם בהמשך ימי הבית השני הולכת ומתחוורת דמותו של מוסד מעין זה , המכונה לרוב בשם גירוסיה , ומציאתו בולטת במקורות ובמסורת החל מסופה של התקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית * . החל מסוף ימי החשמונאים רווח במקורות שמחוץ לספרות התלמודית השם סנהדרין . במסורת התלמודית נקרא המוסד בשמות שונים בית דין הגדול שבלשכת הגזית , בית דין של שבעים ואחד , או בשם כללי יותר י זקני בית דין , זקנים וחכמים . השם סנהדרין גדולה או סנהדרין אינו שכיח ביותר אך נזכר פה ושם . במקורות הלא תלמודיים נזכרים אף הכינויים i זקנים npEofivrepoi פריסביטרוי או מועצה flouh ) ) בולי ) -י . על יסוד הבחנת השמות השונים ביקשו כמה חכמים " להניח כי קיימים בדורות האחרונים לימי הבית שנים או שלושה מוסדות נפרדים מקבילים י א בית הדין שבלשכת הגזית , שהיה בעיקרו מוסד של חכמים פרושים בלבד , שעניינו היה בהוראת הדת ובפיקוח על ענייני בית המקדש ועבודת האלוהים שבו . ב סנהדרין למשפט ולעונשין ( בייחוד על עבירות שכנגד המקדש . ( ג הבולי — המחנצה

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי

ישראל. משרד החינוך


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help