sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

הקדמה מימי בית שני רווחת בישראל מגילה ארמית קצרה , המונה כשלושים וחמישה ימי מועד , על פי סדר השנה , מניסן ועד אדר . הימים האלה נאסרו בתענית , ומקצתם אף במספד , והתעודה אשר מנתה אותם והשמיעה את איסורם נתכנתה בספרותנו 'מגילה , ' או 'מגילת תענית . ' המועדים למחצה שבמגילה באו לשמר זכרם של ניצחונות ושמחות מימי בית שני , רובם ניצחונות חשמונאיים , ומיעוטם מזמנים קדומים או מאוחרים יותר . סיבת קביעתם של קרוב למחצית המועדים אינה נודעת לנו , שכן ההגדרה הארמית העמומה והלאקונית שניתנה להם במגילה , אין די בה לזהותם . יתר על ערכם של המאורעות הנרמזים בה לשחזור קורות ימי הבית השני , רבה חשיבותה של ה'מגילה' כמסמך הפרושי המוקדם ביותר המצוי בידנו — קודם לכל ספרות חז"ל — וכספר כתוב יחיד שהיה 'מונח' לפני חכמי המשנה והתלמוד בצד כתבי הקודש . חשיבות מרובה ייחסו למגילה גם חכמינו בדורות המשנה והתלמוד . הם ציטטוה ודרשוה כדרך שעושים במקרא , דייקו בלשונה , נשאו ונתנו במועדיה לגופם ושלא לגופם , וארגו סביבה כמה סוגיות נרחבות אשר נקבעו בשני התלמודים . במהלך דורות התנאים שאחרי החורבן סויג , אך לא בטל , תוקפה ההלכתי . תוקף זה היה שנוי במחלוקת בדורות האמוראים , בארץ ישראל כבבבל , אולם ביטולם הסופי של מועדי המגילה , להוציא חנוכה ופורים , נתקבל על הכול רק בזמנים בתר אמוראיים . במהלכן של כאלף השנים שבין חיתום התלמוד וראשית הדפוס הלכה מגילת תענית ונדחקה לקרן זווית . סמכותה ההלכתית בטלה זה מכבר , ייחודה כספר כתוב לא היה לה עוד , וייחוסה הקדמון נשתכח . ציטוטיה והעתקותיה על פני מרחבי המקום והזמן של ספרות ימי הביניים דלילים הם וקלושים . פריחה מחודשת נודעה לה , בתוך שאר ספרותה של ארץ ישראל , למן המאה הט"ז ואילך . המגילה נדפסה לראשונה במנטובה רע"ב , קודם להדפסת התלמוד בשלמותו , (!) ובמשך ארבע מאות השנים שבין דפוס זה לבין המהדורה המדעית של ליכטנשטיין שבה ונדפסה קרוב לעשרים וחמש פעמים . חריג ונידח הוא הספר הקטן הזה , כמעט בגדר קוריוז בתוך המכלול הגדול של ספרותנו , עד שראו כמה ממפרשיו הרבניים במאה הי"ט להתנצל על עצם עיסוקם בו . ואמנם , מגילת תענית בריה לעצמה היא . היא 'כתובה ומונחת , ' אבל איננה חלק מכתבי הקודש , ואף עם הספרות החיצונית איננה נמנית . מגמתה המוצהרת הלכתית , אבל לא זכתה לבוא בקהלה של הספרות ההלכתית התנאית : אין היא בגדר משנה , לא תוספתא ואף לא מדרש הלכה . עניינה ב'נסים' שנעשו לישראל , ואגדות מסולסלות שוקעו בביאורה , ואף על פי כן לא נמצא מי שיציבנה על מדפם של מדרשי האגדה . ועם כל זה , מדגימים גלגוליה של התעודה יוצאת הדופן הזאת באופן מופלא את התהליכים הגדולים והנפתלים אשר עיצבו את פניה של ספרות חז"ל בכללה , משחרית עד אחרית . ראשיתה ברובד ארמי , ארכאי בצורתו ובתוכנו . מרביתו של רובד 'פרה היסטורי' זה שוקע ביסוד נדבכיה של הספרות התנאית ונתכסה מעלן , ומיעוטו שרד בידנו בקרעים זעירים ומקריים בלבד . מגילת תענית היא חיבור יחיד המשמר אותו בחטיבה שלמה . המשך קורותיה של המגילה בהתהוותה העלומה של פרשנות עברית ארכנית על המועדים שהוזכרו בה . דומה שראשית ראשיתה של פרשנות זו עוד בתקופת התנאים . מסורת פרשנית זו צירפה הערות הלכתיות , ספרותיות והיסטוריות אשר יולדו על ברכי המגילה גופה עם

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help