|
|
Page:10
והתנהגותו המעשית עלולה להיות מושפעת מכך . אם הדת נחוצה מבחינה מוסרית . יש לכך חשיבות רבה גם מבחינה חינוכית , שכן לפי עמדה זו החינוך הדתי נעשה הכרחי לעיצוב ולהכוונה של ההתנהגות המוסרית . לעומת זאת , אם סבורים , כניטשה , שהדת צהובה למוסריות , הרי שגם לכך השלכות מעשיות וחינוכיות — הפוכות , כמובן . בעשורים האחרונים זכתה שאלת היחס בין דת למוסר להתעניינות מחודשת , שבאה לידי ביטוי במאמרים רבים שראו אור בכתבי העת הפילוסופיים ' ואולם דומה שעד היום טרם נערך דיון מקיף , שיטתי וביקורתי בשאלות היםוד הנוגעת ליחס זה . ספרנו הוא ניסיון ראשון לערוך דיון מעין זה ולהניח תשתית עיונית מקיפה לבחינה רציונלית של היחסים בין דת למוסר . אנו סבורים , ששתי שאלות יסוד צריכות לעמוד במרכז הדיון ; התלות של המוסר בדת מצד אחד , והניגוד בין השניים מצד אחר . לדעתנו , שאלת התלות או העדר התלות של המוסר בדת היא הראשונה שיש לדון בה , כיוון שהתשובה עליה מהווה תשתית לאופן ההתמודדות עם בעיות אחרות בתחום זה , במיוחד התאודיצאה , דהיינו : שאלת צדקתו של האל לנוכח הרוע שבעולם . אם מניחים שהמוסר תלוי בדת , אין מקום כלל לשאול על אודות טובו וצדקתו של האל , שהרי מה שהאל עושה הוא הוא הטוב . ואולם אם מניחים שהמוסר בלתי תלוי בדת ומניחים גם שהאל הוא אל טוב הפועל מתוך שיקולים מוסריים , הרי שבעיית התאודיצאה מתעוררת במלוא חריפותה . לשאלת התלות חשיבות רבה גם מבחינת הפילוסופיה של המוסר , שכן היא מסייעת לבירור טבעם ותוקפם של האיסורים המוסריים . כפי שנראה , שאלת תוקפו האובייקטיבי של האיסור המוסרי , ומשמעותה של אובייקטיביות זו , היא אחת הסוגיות המרכזיות בדיון . במלים אחרות : התמודדות עם התפיסה שהמוסר תלוי בדת מחייבת התבוננות מחודשת במושגים הבסיסיים הקשורים בטיבה של החובה המוסרית , וניסוח מדויק יותר שלהם . אחת ההבחנות הבסיסיות שאנו מחדשים בספר זה היא ההבחנה בין שני טיפוסי תלות של המוסר בדת : תלות 'חזקה' ותלות 'חלשה . ' תלות 1 המעיין ברשימה הביבליוגרפית שבסוף הספר ייווכח בנקל בשפע היצירות הפילוסופיות שנכתבו בנושא , במיוחד משנות השבעים ואילך .
|
|