sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:ז

דבר נשיא המדינה ולהתלבטויותיהם ס ישראל פר וראשי זה , מוקדש ממשלותיה דודי של , חוזיה חיים לחייו , ובוניה הוא וייצמן ולמפעלו נועד של . יחד מדינת לפתוח של עם אחד ישראל הכרכים לפני מנושאי . הקורא שיבואו החזון צוהר אחריו הציוני לעולמם כסדרה ומגשימיו הפנימי להנצחת , , נשיאה לשאיפותיהם זכרם הראשון של נשיאי , למאכקיהם של ישראל מדינת לעתים מעורר בנו סיפור חייהם של האבות המייסדים את השאלה מה היו אנשים אלו אומרים , לו יכלו לראות את מדינת ישראל כפי שהיא היום ולהעריך את הישגיה . כישראלי , כמי שנולד בתל אביב , שירת בחיל האוויר המלכותי ובחיל האוויר שלנו , כיהן בממשלה ובכנסת והיה פעיל בחיים הכלכליים , במלחמה ובשלום , נדמה לי שאנחנו יכולים להביט אחורה בסיפוק ולהסתכל קדימה בתקווה . נכון שלא הגשמנו הכל , אבל בכל זאת הישגינו רבים וטובים משאנו נוטים להעריך . נושאי החזון הציוני שאפו לתת לעם היהודי אפשרות לביטוי לאומי , חברתי ופוליטי . לא היה מדובר רק בכינון בית לאומי , אלא ביצירה של מרכיבי ההוויה הנורמלית : ארץ פתוחה לכל יהודי וחברה עברית חיה , נושמת ויוצרת . הפעילות המדעית , לימודי היהדות , מדעי הרוח והטבע , כתיבה ויצירה , ליוו את המפעל הציוני מתחילתו . האוניברסיטה העברית והטכניון היו מיעדיו הראשונים של המפעל הציוני ומהישגיו הגדולים . זכור לכל שחיים וייצמן הקים את מכון וייצמן למדע , אבל עוד קודם לכן היה בין יוזמיה ומקימיה של האוניברסיטה העברית . שני מוסדות אלה , יחד עם הטכניון , העמידו סטודנטים רבים , חוקרים ומדענים עוד לפני קום המדינה . אבל ללא בסיס מדיני מוצק אי אפשר , ואכן את רוב פעילותו הקדיש וייצמן לחיזוקה של התנועה הציונית ולהשגת מטרותיה המדיניות . חלקו היה רב בהשגת הצהרת בלפור , בכינון הבית הלאומי לאחר מלחמת העולם הראשונה , בייסוד הסוכנות היהודית , במגעים להקמת יחידות עבריות במלחמת העולם השנייה , באימוץ תוכנית החלוקה ובהקמת מדינת ישראל . לדאבוננו , למרות מאמצינו ונכונותנו לקבל פשרות פוליטיות שונות , לא הצלחנו להגיע לביטוי פוליטי עצמאי ללא מאבק ושפיכות דמים . בין אבות הציונות היו כאלה שלא העריכו נכונה את ה"שאלה הערבית , " אך בין הראשונים שהודו בחשיבותה של המציאות הפוליטית בארץ ישראל היה חיים וייצמן . דפים רבים בספר מוקדשים למאמציו להתמודד עם השאלה הקשה והסבוכה הזאת . בפרספקטיבה היסטורית , עשרות שנים מאז קום המדינה , כשהשלום נמצא , אולי , בפתח , אני יכול לומר שההתנגדות הערכית למפעל הציוני היתה בלתי נמנעת , גם אם היינו מעדיפים התפתחות אחרת . כבר אמר אחד העם במאמרו "עבר ועתיד" שעם אינו יכול לשמור על זהותו אם יתכחש לעברו . בחברה הפתוחה של היום עומד לפנינו אתגר שאסור לנו לזלזל בחשיבותו ובהשפעתו על קיומנו כעם יהודי בארץ ישראל — העברת מורשתנו לבני הדור הצעיר , לישראלים של המאה העשרים ואחת . עתה , כאשר מדינת ישראל היא עובדה קיימת ומוצקה , אני מקווה שהדורות שלא ידעו את חיים וייצמן ועמיתיו , ילמדו כי ההצלחה המופלאה הזאת לא נולדה מעצמה , ושהם , וכל מי שהסיפור הציוני קרוב ללבו , ימצאו עניין בסדרה זו . ירושלים , תשנ"ה עזר ויצמן , נשיא המדינה

ישראל. ארכיון המדינה


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help