|
|
Page:13
" מי יכחיש את העובדה ששלושים שנים מחיי ביליתי לשווא תוך התמדה , סבלנות , מתינות וענווה בנקישה על דלת נעולה וחסומה ? ומה היו פירותיה של המתינות הזאת ? בשלושים השנים שחלפו נחקק המספר הרב ביותר של חוקים המגבילים את זכויותינו ואת התפתחותנו וצעידתנו קדימה , וביום אנו נמצאים בשלב שכמעט אין לנו זכויות כלל וכלל " . גם לאחר 1949 נותר הקונגרס נחוש בדעתו להימנע מנקיטת פעולות אלימות . אולם אז חל שינוי בדרך המחאה החוקית , שבעבר נשמרה בקפדנות . השינוי בא לידי ביטוי בהחלטה למחות נגד חוקי אפרטהייד מסוימים על ידי הפגנות ; אמנם הפגנות שאינן חוקיות , אך הפגנות שקטות . בעקבות החלטה זו פתח הקונגרס בשורת פעולות מחאה והתנגדות . אני מוניתי להיות אחראי על המתנדבים , ופעילותנו נשענה על עקרונות ההתנגדות הפסיבית . על אף שיותר מ 8 , 500- אנשים שמחו נגד חוקי האפרטהייד נעצרו והושלכו לכלא , לא היה כל מקרה של מעשה אלימות במהלך המבצע מצד מתנגד כלשהו . אני ותשעה עשר מעמיתי הורשענו על רקע התפקיד שמילאנו בארגון הפעילות , אך גזר הדין נדחה , בעיקר כי השופט נוכח לדעת שבמשך כל הפעילות הקפדנו הקפדה יתרה על סדר ומשמעת ועל אי אלימות . באותה עת הוקם אגף המתנדבים של הקונגרס , ואז נשמע לראשונה המושג אמדלקופה : המתנדבים נדרשו להתחייב בשבועה לשמור על כמה עקרונות . במשפט זה אמנם הוצגו ראיות הנוגעות למתנדבים ולשבועותיהם , אך הן הוצאו לגמרי מהקשרן . המתנדבים אינם , ולא Amadelakufa 4 פירושו : "המוכנים להקריב /< ת עצמם . "
|
|
|