|
|
Page:15
בחירות פלשתיניות תביעת ארה"ב לקיום בחירות פלשתיניות עלולה להחטיא את מטרתה במידה והבחירות תערכנה בתנאי ביטחון וכלכלה ירודים . אם הבחירות תערכנה במהלך , 2003 צפוי שערפאת ישמור על מנהיגותו ויישאר באותה עמדה שתאפשר לו לדחות כל רפורמה , המגבילה אותו באמת , שהושגה בתקופת הביניים , ותשאיר את הפלשתינאים תאבי הרפורמה "תלויים '' על מוט הדגל של בוש . תקוותם היחידה להוות אתגר רציני לערפאת ולייצר משקל-נגד משמעותי לכוחו היא בתיקון לחוק הבחירות מ . 1995- התנאי האומר שהנשיא "בחר ישירות על ידי הציבור , בנפרד מהבחירות לפרלמנט , מגביר מהותית את סיכוייו של ערפאת , מאחר ששיטת ה- multiple seat constituency היא לטובת הפת"ח . ערפאת והגוורדיה הותיקה שלו החלטיים בדעתם , כצפוי , למנוע תיקון חוק הבחירות , גם מאחר וישראל עלולה אז לנסות ולמנוע מ 200 , 000- הפלשתינים של מזרח-ירושלים מלקחת חלק בבחירות ( דבר שאפשרה בבחירות ( 1996 ברירות אססרסגיות פלשתיניות הרשות מוצאת עצמה במצב שאינו מעורר קנאה ורובו ככולו מעשה ידיה להתפאר . אין לה אפשרות לחזור בה מהטעויות האסטרטגיות בשיקול הדעת , שנעשו על ידי ההנהגה והסיעות הלוחמניות מאז סתיו , 2000 מבלי לשלם מחיר יקר . אופציה אחת העומדת בפני הרשות היא להודות באי-יכולתה למלא התחייבויותיה לעמה ובאי-יכולתה לקיים שליטה בביטחון ולהנהיג רפורמות כפי שנדרשה על ידי ארה " ב . המשמעות היא לפרק את עצמה , ולארגן מעבר מסודר של מסמכים , קרנות ונכסים אחרים ואנשי המשטרה , חזרה לממשל הצבאי הישראלי ואז תוכל להכריז על ה- PLC כאסיפה לאומית לעניין המאבק לעצמאות . הסטטוס החוקי הדו-משמעי של השטחים הכבושים , שהיה קיים מ , 1993- יחזור שוב להיות של כיבוש תוקפני , כאשר על ישראל מוטלת החובה ליישם את אמנת זינבה הרביעית , דה-יורה , והקהילייה הבין-לאומית תהיה חייבת לדאוג שישראל תיישם את האמנה בשטחים הכבושים . אופציה הפוכה העומדת בפני הרשות היא לנסח תכנית שלום ... אבל זו צריכה להתאים למסגרת "מפת הדרכים . " זאת , כדי לשמור על שותפותם של הקוורטט וארה " ב , לשמור על מעמדה הפולים בדרך להקמת מדינה ולדאוג להגבלת כוחו של שרון לתמרונים . זהו ת 0 רים מדכדך , ולא במעט מפני שכל התדמית תהיה תלויה , במידה רבה , בשיתוף הפעולה של שרון ותהיה כפופה ל"קפריזות " של מדינוית הפנים הישראלית . אבל יתכן שזהו המחיר שהרשות צריכה לשלם עבור כישלונה כמנהיגות יעילה ובעלת חזון מאז סתיו . 2000 המנהיגות הפלשתינית הזהירה , באוקטובר , 2002 שהשינוי המואץ שישראל עושה במפר . הגיאופוליטית מסכן את תקפותו של פתרון "שתי מדינות לשני עמים . " עם זאת , אין סיכוי שהיא תבחר באופציה הראשונה שהוצעה לעיל ... שכן היא לא תוותר על שרידי הסטטוס הפוליטי שלה והאוטונומיה המנהלית , אף על פי שאין לה את היכולת או הרצון לחזק את הנכסים הללו באופן פעיל על ידי השקת מדיניות - פנים חדשה או יוזמות מדיניות אך המנהיגות הפלשתינית גם אינה יכולה לעסוק ב '' תכנית לשלום" בעקביות מספקת . בלי תכנית כזו , הסיכוי להפוך את הנטייה ימינה במדיניות הפנים הישראלית ולאפשר למפלגת העבודה ומחנה השלום הישראלי להוות אתגר רציני לשרון הוא קלוש ביותר ( על אף פרישתה של מפלגת העבודה מהקואליציה . ( הסיבה לכך היא , בחלקה , מפני שהמנהיגות הפלשתינית אינה משוכנעת שממשלת שרון תגמול בהתאם . ההתלקחות המחודשת , הצפויה , של סיעות המיליטנטים הפלשתינים ( ושל המתנחלים הישראלים או הקבוצות הלאומניות הימניות הישראליות ) תשלול את ההטבות הפוטנציאליות שהליכה לאסטרטגיות אלטרנטיביות יכולה להביא עמה . ברירת המחדל , אם כן , נשארת הדרך של התנגדות מזוינת מינימלית כל זמן שלא תיווצרנה קואליציות מקומיות חזקות סביב תכנית של רפורמה , אי-אלימות והשגת שלום שתפרנה את שיווי המשקל הפוליטי הפנימי . הליכה בדרך ברירת המחדל עד סופה המר ברור שהקהילה הבין-לאומית אינה מתכוונת להשקיע את משאביה הפוליטיים הנחוצים לפעולה מונעת בסכסוך הפלשתיני - ישראלי . זאת על אף המצב שההנהגות של שני השחקנים העיקריים נעולות בברירות המחדל ההרסניות שלהן . עובדה זו מצמצמת את קשת הסיכויים העתידיים לשניים בלבד : ראשית , הסכסוך ימשיך עד שהקהילה הבין-לאומית תתעמת באופן החלטי עם שרון ( או כל יורש בעל דעות דומות ) בנושא אופן חלוקת השטחים בגדה ובמזרח ירושלים , כדי להגיע לסיכום שיאפשר השגת שלום קבע פלשתינאי-ישראל . שנית , הסכסוך ימשיך עד שרמות הכאב והעייפות , בשתי החברות , תבאנה לתזוזה בשיווי המשקל הפוליטי הפנימי , ותכרענה הנהגות לאומיות להסכים לסוג חוזה שלום שכבר עכשיו מובטחת לו תמיכת הרוב . האירוניה האכזרית היא שדבר זה היה בהישג יד בשנת , 2000 והטרגדיה היא שכנראה תידרשנה עוד 3 שנים של סבל אנושי כדי לחזור מחדש לאותה נקודה . אם ההזדמנות שוב תוחמץ , הרי מהות הסכסוך הפלשתיני-ישראלי תשתנה בעשור הקרוב ממאבק על תנאי החלוקה של המנדט ההיסטורי של פלשתינה , לשתי מדינות נפרדות , למאבק על הזהות הלאומית ואופייה הפוליטי של מדינת ישראל המודרנית . אוטובוס פגוע במעשה טרור "טעויות אסטרטגיות של ההנהגה הפ 7 יסט , , ן ה . 0 עות ה 7 יוחמנ ,. "
|
|