sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

ערביי ישראל רוצים לפתוח מחדש את "תיק " 1948 סקר : רק 16 % מערביי ישראל משלימים עם אופייה היהודי של המדינה מאת : תא"ל ( מיל ( ' עמוס גלבוע בהיותי יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים , הייתי נוהג לסור למסעדה ליד שפרעם . מה שמשך אותי למקום לא היה חזה העוף המצוין שהוגש שם , אלא דווקא "הגינג'י , " שזה עתה סיים את לימודיו בתיכון ועבד כמלצר במקום . הייתי יושב עמו שעות , על מנת לשמוע את סיפוריו ואת הבחנותיו על החברה הערבית ועל יחסי יהודים-ערבים . פעם שאלתי אותו : "תגיד לי , מה אתה רוצה להיות ? מה אתה רוצה שיהיה לך ? למה אתה לא מתגייס לצבא , כמו הבדווים וכמה מהנוצרים , בני עדתך ? אתה לא רוצה להיות גבר " ? הוא הביט בי בחיוך , ואמר : "אדון עמוס , אני רוצה להיות . " 3 v , " ? m 7 \ n " שאלתי אותו . " זה וולבו , זה וילה וזה וידאו , " הוא ענה לי . זה היה בסוף שנות השמונים והווידאו היה אז מצרך מותרות . ודומני שתשובתו שיקפה באותה תקופה את הבעיה המרכזית של ערב" ישראל ואת היעד המרכזי שלהם : השגת שוויון זכויות ברמת הפרט : השוואת רמת החיים וההזדמנויות של האזרח הערבי לעומת האזרח היהודי : השוואת התקציבים לאלה המוענקים ליישובים הערביים למוענקים ליישובים היהודים . "טירה רואה בכפר סבא את המדד להשוואה , " היה חוזר ואומר טארק עבד אל-ח" ז"ל , ראש המועצה של טירה וממנהיגי המגזר הערבי בישראל , "ותפסיקו כל הזמן לבוא ולהגיד לי , שבהשוואה לכפרים בגדה ולכפרים במדינות ערב - טירה היא גן עדן . " היו אלה השנים של "האקטיביזם האזרחי" של ערב" ישראל . המאבק העיקרי שלהם היה למען שוויון זכויות בתחום האזרחי . ואכן , בשנות התשעים מצבם הכלכלי של ערב" ישראל שופר בצורה ניכרת ביותר במגוון תחומים : בחינוך , בבריאות , ברווחה וסעד , בשירותים ובפיתוח בכפרים הערביים , ברמת החיים וכיוצא באלה . במאבק משפטי הצליח המגזר הערבי להביא לשורת פסקי דין של הבג"ץ ברוח של שוויון אזרחי והעדפה מתקנת . ברם , השיפור הבולט במצבם של ערבי ישראל עדיין השאיר אותם , ברמה הקולקטיבית , כקבוצה נחשלת וענייה , שקיימים פערים גדולים בינה ובין האוכלוסייה היהודית : בתקצוב הממשלתי ; בתת-ייצוג בממשלה , בשירות הציבורי ובמערכות ציבוריות אחרות ; בפיתוח תעשייתי ועוד . אין ספק שהאחריות לפערים אלו מוטלת על ממשלות ישראל , אך תורמים לכך עוד שני גורמים מרכזיים : * נקודת הפתיחה של ערב" ישראל - למודרניזציה ולשגשוג כלכלי וחברתי - נמוכה בהרבה מזה של המגזר היהודי . ולכן , השוואה אמתית בין השניים אינה יכולה להיעשות מהיום למחר , אלא דורשת טווח זמן ארוך ביותר . * לחברה הערבית עצמה יש חלק נכבד במצבה הקשה . זו עדיין חברה פטריארכלית , חסרת מנהיגות אחראית . בשל ריבוי הילדים מתחת לגיל העבודה וחסמים תרבותיים , שמונעים מרוב הנשים לצאת לעבודה , שיעור ההשתתפות של ערבי ישראל בכוח העבודה הוא כמחצית משיעור כוח העבודה היהודי , ( דרך אגב תופעה דומה קיימת במגזר החרדי . ( נקודת המפתח היא שיעורי הריבוי הטבעי הגבוהים בצורה בלתי רגילה בממדים עולמיים : 4 % אצל המוסלמים ( פוריות של 4 . 6 נפש לאישה , ( מוסלמים בדווים בדרום הארץ 5 . 9 ° / 0 ( הכפלה כל 12 שנים . ( . ' להשוואה : אצל היהודים , כולל החרדים , הריבוי הוא של 1 . 5 % ובלי החרדים הריבוי הטבעי הוא של 0 . 8 ° / 0 בלבד ! מאוכלוסייה של כמאה ועשרים אלף נפש לאחר קום המדינה , הגיעה האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל ( בלי ערביי מזרח ירושלים ) לתשע מאות אלף בקירוב ובשנת 2020 היא צפויה להגיע ( שוב בלי ערביי מזרח ירושלים ) לסדר גודל של יותר ממיליון ושש-מאות אלף נפש ( בהם כשלוש-מאות אלף בדווים בדרום הארץ . ( במילים אחרות , גם אם מדינת ישראל תקצה משאבי עתק לאוכלוסייה הערבית , יש סיכוי ק 0 ן ביותר לסגירת פערים , בלא שיחול שינוי דרמסי במאפיינים החברתיים והתרבותיים של החברה הערבית . מאבק לאומי אקטיבי לבה של הבעיה הוא , שבצד המאבק לשוויון אזרחי , עברו ערב" ישראל בעשור האחרון בהדרגה , בהתמדה ובקיצוניות , למאבק לאומי אק 0 יבי . תמצית ססמתו היא זו : * אנחנו חלק בלתי נפרד מהעם הפלשתיני . * אנחנו מיעוט לאומי פלשתיני במדינת ישראל . * מדינת ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית , כמדינת העם היהודי ולכן ערבים אינם יכולים להיות בה בשוויון מלא . * השינויים שצריכים לחול במדינה , על מנת לממש את זכויות המיעוס הלאומי , נעים משילוב מלא במוסדות המדינה ובהקצאת משאביה ( בהתאם לאחוז המיעוט מכלל האוכלוסייה , העומד כיום על 1 6 ° / 0 בלי ערב" מזרח ירושלים , ( דרך האוטונומיה וכלה במדינה ח-לאומית . הגישה הזאת היא למעשה נחלתם כיום של מרבית ערב" ישראל ולא רק של קבוצת אינטלקטואלים או פוליטיקאים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help