sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:7

הסקאדים של צדאם היו פרימיטיביים , הפטריוט רק הגדיל את הנזקים שלהם . אבל כיום , יש הסבורים , שיש להעביר את פיקוד העורף לאחריות של משרד ממשלתי אזרחי , מה דעתך ? א' בן עמי : אני מסכים שיש להכפיף את הטיפול בעורף למשרד ממשלתי ולא לצבא . קשה לאנשי הצבא לראות באזרח לקוח . הצבא רגיל לטפל באלה המוגדרים אויבים . זה מפריע לצבא גם בפעולות חילוץ , משום שבחו"ל שואלים מה לצבא ולחילוץ אזרחים . צריך להפוך את פיקוד העורף ל"משמר לאומי , " שיעסוק בחילוץ ובהצלה בעת חירום ומלחמה . זה מעשי ? א ' בן עמי : זה תהליך שצריך לקחת בין חמש לעשר שנים . צריך לשם כך להפריט את פיקוד העורף , להעביר סמכויות לחברות אזרחיות , שיחלקו מסכות ותרופות . אני בעד מכירות מסכות בסבסוד בסופרמרקטים ובסניפי דואר . הצעתי זאת אחרי מלחמת המפרץ , אבל האוצר סירב לממן . ומה מקומו של מל"ח , למשל , במבצע " ענבי זעם" בו פינו עשרים אלף איש בצפון מבלי שהייתם מע ורבים ? א ' בן עמי : מל"ח זה מדינת ישראל . גם ב " ענב זעם " היה מל"ח שותף ברמה המקומית של עיריות , כמו קרית שמונה . היה אז צורך בתיאום בין משרדי הממשלה שטיפלו בנושא , משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים , נתקלו בקשיים רבים בתיאום בין המערכות השונות . מל"ח הוא מערך , שהמומחיות שלו היא בתיאום ובקרה ובזה יתרונו על מערכות אחרות . אנשי מל"ח ברמות השונות יצרו במשך השנים תשתית של עבודה הדדית עם גורמים שונים , כולל עם הרשויות המקומיות . לכן למערכת הזאת יכולת לתאם ולרכז מאמצים ולקבוע סדרי עדיפות יותר טוב מכל מערכת אחרת , כולל ברמה הארצית . נחזור להווה , איפה היה מל"ח באירועי הדולפינריום וורסא ? 1 א ' בן עמי : הוא היה פעיל ברמה המקומית . רמ"ס המחוז מסייע לעיריות באירועים , כמו הדולפינריום ו-ורסא . ' ומה המסקנות שלך מאירועים אלה ? אי בן עמי : עם כל הצער , מבחינתי אלה היו תרגולים רטובים . מאסון ורסאי הסקנו , שברעידות אדמה צריך לספק מהר לשטח מים בשקיות . בנוסף , מד " א היה צריך לראשונה להביא אמבולנסים מכל הארץ כידי לפנות כמאתיים פצועים והוא עשה זאת בהצלחה . בסך הכל בשני האירועים תפקדו הגורמים השונים ביעילות ובצורה נכונה . המלחים סירבו האם אתם נערכים להתמודדות עם אירועי טרור ורעידות אדמה , בין היתר כלקחים מאירועים כמו הדולפינריום וורסא ? א' בן עמי : כן , אנו לוקחים בחשבון גם טרור לא קונבציונל , 1 כמו התקפת גזים כפי שקרה ביפן , אנו מכינים את מל"ח לסייע בשיקום ראשוני לאחר רעידות אדמה . בסך הכל , האם מל"ח מוכן היום יותר , למשל ביחס ל"מלחמת המפרץ ? " א ' בן עמי : כן , פיתחנו יכולת פעולה גמישה . לחברת החשמל יש 250 גנרטורים לחירום , "מקורות" מסוגלת לפעול בלי חברת חשמל , מכלי המים מכסים לפחות עשרה אחוז מכלל הצריכה . אנו מכינים מכונות המייצרות שקיות מים . בקיצור , יש לנו מלאים , בזמן חירום לא ניתן לסמוך תמיד על יבוא . למשל , במלחמת המפרץ סירבו מלחים ארגנסינאים לבוא לכאן באנייה , שנשאה בקרבה בשר . היינו צריכים לפנות לנשיא ארגנטינה , שיחליף את הצוות , כדי שהאנייה תגיע לארץ . ומה עם בעיית התיאום ? אצלנו יש הרבה גופים ואין "אבא " אחד . זה בוודאי נכון שבעתיים בזמן חירום ? א' בן עמי : זה נכון שיש הרבה גופים ואין ספק שיש עוד הרבה עבודה לבצע , על מנת להבהיר את תחומי האחריות והסמכויות של כל גוף . ככלל , יש לנתב כל גוף לתחום שבו יש לו יתרון יחסי . ולבסוף איך אתה רואה את מל"ח במלחמה עתידית באזור ? א י בן עמי : אנו נערכים למצב שבו העורף יהיה הגורם הפגיע ביותר , כולל טילים כימיים וביולוגיים , למשל מעיראק ומאיראן . כמובן שישנם גם טילים קונבציונליים , כמו שראינו ב"מלחמת המפרץ" וגם את זה אנו לוקחים בחשבון . " מאסון ורסאי הסקנו שצריך לספק לשטח מים בשקיות"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help