|
|
Page:6
הערך הראשון נדחק לאחור . בתהליך הפוליטי יש נסיגה מתמשכת בהצבעה למפלגות "הודיות , העדפה מתפתחת למפלגות ערביות אסלאמיות , דחיקת יהודים ונוצרים מראשות המפלגה הקומוניסטית , היעלמות המפלגה " המתקדמת" שהתקשטה בשיתוף יהודים , התופעה המסיבית של חרם בחירות ופתק לבן בבחירות האחרונות לראשות הממשלה . פי חמישה ג / עשי חתרנות גם בתחום האלימות יש התפתחויות מדאיגות . בשנת האינתיפאדה הראשונה היו פי שלושה פעולות טרור ופי חמישה מעשי חתרנות על-ידי ערבים ישראלים . כמה מימי האדמה ועוד מועדים , ביטאו תהליך של הסלמה בשיטות ובאמצעים שאזרחים ערבים השתמשו בהם למחאה , עד המדרגה החמורה של אוקטובר , 2000 שאי-אפשר לטעות בזיקתה ובסמיכותה לאינתיפאדה השנייה . וזה כנראה לא הסוף . התהליך המדאיג יותר מאלה הוא , ההסתה וההתנהגות של מרבית המנהיגים הערבים , הנבחרים על-ידי אותו רוב נאמן ושומר חוק . החירות הבלתי נסבלת הזאת לנצל עד תום ומעבר לזה את חרות הביטוי , ממש שיטפון של התבטאויות , מעי התחרות מי יעלה על זולתו בסנגוריה על כל עניין ערבי ופלסטיני ובקטגוריה על כל אינטרס ישראלי . אי אפשר בלי כמה ציטוטים : ח " כ דהאמשה : "היינו הראשונים שבאנו מהפנים , מפלסטין . 48 או כפי שהיא קרויה היום . " ח"כ דראוושה : "אם ירצה אללה נבוא כשהמדינה הפלסטינית כבר הוקמה על כל האדמה הפלסטינית , ונחיה כולנו כאחים ומשפחה במדינה פלסטינית אחת . " ח " כ טלב א-צאנע : "אנו אומרים לבדווים , אין שום סיבה להתגייס , משום שזה איננו צבא הגנה , אלא צבא כיבוש של עמנו . " ועוד אמירות , כגון " לשבור עצמות השוטרים" או דברי הלל לחזבאללה כארגון לגיטימי של מאבק לאומי , והמלצה לפרס נובל לשלום לשיחי חסן נצראללה . (!) וגם ח " כ ברכה שמטיף להשתתפות ערב" ישראל באינתיפאדה , ועוד השתאות נבוכה מול פסק דין של העליון , אחרי ערכאות ושנים רבות , המזכה את מחמד ג' בארין על מאמר בעיתון התנועה האסלאמית המשבח את האבן ואת בקבוק התבערה . יש אחרים , ובהם יהודים , הנהנים מן ההפקר מזיכוי זה על דברי הסתה של מי שאיננו חבר בארגון טרור . גם "פסק דין קציר" מעורר את עניות דעתי הציונית לצעוק גוועלד ! צעדי חרום האופנה הרווחת בקרב המנהיגות הערבית היא לקרוא ל" שוויון אמיתי" כלומר "מדינת כל אזרחיה , " אגב ביטול או שינוי הדגל , המנון התקווה וחוק השבות , או הטפה לאוטונומיה כזו או אחרת , או מדינה דו-לאומית , כלומר לא עוד שתי מדינות לשני עמים ( לבד מעשרים ושתיים המדינות של האומה הערבית , ( אלא מדינה וחצי לפלסטינים , והחצי הנותר ילך ויצטמק בעזרת אללה והרחם הערבי . ובאמת , אם נחבר את כל האמור עם התחזיות הדמוגרפיות ( ממאה וחמישים אלף ערבים בקירוב בסוף מלחמת העצמאות לכמיליון ושלוש מאות אלף כיום , שהם כ 19 % - ולא יותר בזכות העלייה הברוכה מהגוש הסובייטי , לשני מיליון ומאה אלף בקירוב ב- , ( 2020 אין תימה במסקנה הדחופה שיש צורך לגבש מדיניות וצעדי חירום בכל תחום אפשרי - עידוד עליה , יצירת תנאים להניע יורדים ולהחזירם , עידוד ילודה יהודית , מניעת הגירה לא יהודית לארץ ועוד . מתבקשת גם מדיניות אכיפה , ואולי גם תיקוני חקיקה , לשם מניעה וסיכול בתחום הביטחוני וההקצנה הלאומנית . הייתי מוסיף גם מדיניות הסברה ומאמץ עליון של \\ , Q \'\ 7-n \\ 0 ' לשכנע את מי שאפשר לרדת מעניין השוויון הלאומי . זה לא ילך , לא נוותר על מדינתו היחידה של .. עמנו , אלא נפעל לעתיד משותף של שוויון אזרחי . מה חבל שמפספסים פוםנציאל חשוב ויפה של חיים ביחד בשתי התרבויות . מי שיודע מניסיונו כמה סקרנות והעשרה הדדית יש בחברות בין יהודים וערבים , יודע כמה מתאימה המילה הערבית כיף , שהתאזרחה גם אצלנו , ליחסים כאלה , ואולי נימה אופסימית לעתיד . היו פי שלושה פעולות טרור ופי חמישה מעשי חתרנות על-ידי ערבים ישראלים . כמה מימי האדמה ועוד מועדים , ביטאו תהליך של הסלמה בשיטות ובאמצעים שאזרחים ערבים השתמשו בהם למחאה , עד המדרגה החמורה של אוקטובר , 2000 שאי-אפשר לטעות בזיקתה ובסמיכותה לאינתיפאדה השנייה . הכפר סרפנד לאחר הכיבוש בידי צה"ל . השפעת אלה שעזבו על אלה שנשארו
|
|