|
|
Page:13
בחסר , וכמעט שאין למצוא בה רבעים היסטוריים בעלי עניין . מאז הכיבוש העות'מאני ב 516 ו ועד ל , 1850 לא היתה כמעט פעילות בנייה בירדן . שרידים מועטים בעלי עניין אורבני מהתקופה העות'מאנית , הנמצאים בהליכי שימור ולימוד , נמצאים בעיקר בא סאלט ובעמאן , ובנייה כפרית אופיינית השתמרה באום קייס . הביקור בירדן מתמקד ברובו באתרים משבע תקופות עיקריות ; א . אתרים נבטיים ובמרכזם פטרה וסביבתה . ב . אתרים מהתקופה הרומית ובמרכזם גרש , עמאן וגדרה ( אום קייס , ( פלה ואכילה . לאלו ראוי עוד להוסיף את שרידי הדרכים והמצודות שהגנו על ספר האימפריה , שהשתמרו בירדן בצורה טובה במיוחד . ג . אתרים מהתקופה הביזאנטית ובמרכזם מידבא , הר נבו , אום א רסאס , ח' סמארה וגרש . במוקד הביקור עומדות רצפות הפסיפס הנהדרות , שנתגלו למאות בירדן , והמעוררות עניין בינלאומי . ד . אתרים אומיים ובמרכזם ארמונות המדבר ואתרים אחדים בעמאן ובגרש . ה . שרידים צלבניים , ובהם המבצרים בכרך , בשובך , טפילה , עווירה ואל חביס . ו . שרידים מוסלמיים מאוחרים , ובמרכזם מצודת עג'לון ( קלעת א רבד ) וכרך . ז . לאלו ניתן להוסיף אתרים קדומים , מקראיים ואחרים ותלים קדומים . מבחינה תיירותית כללית אין בהם עניין רב ( אך לא כך הדבר לגבי המטייל הישראלי . ( התלים , הבולטים בצורתם המיוחדת , מזוהים בחלקם עם ערים מקראיות ובהן חשבון , ריבון , רבת מואב , ערוער , סוכות ועוד . רק חלק מן התלים נחפר , ועל אף חשיבותם לחקר הארכיאולוגיה המקראית - הביקור בהם מאכזב ולעתים גם בלתי אפשרי , בשל מצב השתמרותם הגרוע . לא ניתן להצביע על אף תל קדום שהוכשר לביקורי קהל , כמקובל אצלנו , כמו , למשל , במגידו , חצור או תל באר שבע , והם גם אינם נכללים במסלולי הסיור . זאת ועוד , מסיבות שונות , יש מגמה להצניע במחקר את חשיבות התלים מתקופת המקרא וממצאיהם , בעיקר ככל שהדבר נוגע לשרידים המצביעים על נוכחות בני ישראל והקשר לתנ"ך . * * * מבחינה היסטורית וגיאוגרפית עבר הירדן היא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל , ותולדותיה שזורים בדברי ימי האומה בראשיתה . ממרומי עבר הירדן נתגלתה ארץ ישראל המערבית לראשונה לעיני אבות האומה ; בפנואל שבעמק סוכות ניתן ליעקב השם ישראל ( בר' כד , כט ;( מהר נבו ראה משה את הארץ המובטחת ושם מת . בעבר הירדן התיישבו שלושה שבטים שסימלו את ראשית ההתנחלות בארץ , ומכאן בא ראשון הנביאים הגדולים , אליהו הגלעדי . בימי הבית השני היה בעבר הירדן ישוב יהודי גדול , בעיקר באזור הפריאה שבדרום הגלעד . אלכסנדר ינאי כבש בשנת 90 לפסה"נ חלקים גדולים מעבר הירדן , והורקנוס ניסה לגייר את תושביה . יהודי עבר הירדן קיימו קשרים הדוקים עם ארץ ישראל ועלו אליה לרגל בשלושה רגלים והביאו ביכורים למקדש . במרד הגדול , אחד ממעוזי המרד האחרונים היה במכוור . לאחר החורבן , ועוד פחות מכך בימי הביניים ובזמן החדש , שרדו רק מתי מעט יהודים בעבר הירדן . אחרוני היהודים נטשוה בשלהי תקופת המנדט . בראשית התנועה הציונית היו תוכניות רבות להתיישב בעבר הירדן , שהצטיינה באדמות פוריות ורחבות ידיים , אך הדבר לא התממש . עם הקמת אמירות עבר הירדן בשנת 922 ו , היא הופרדה סופית מן הבית הלאומי .
|
|