|
|
Page:44
מודיעין וספר שיגיון ללא היגיון על ספרם של דויד ארבל ואורי נאמן " , שיגיון ללא כיפורים , ההפתעה שלא הייתה והאסטרטגיה שכשלה , " הוצאת "ידיעות אחרונות 2005 , " עמוס גלבוע * בספרים על ההפתעות הגדולות שהתרחשו בתקופה המודרנית , כמו הפתעת הפלישה הגרמנית לרוסיה , או הפתעת התקיפה היפנית בפרל הרבור , יש "מקום של כבוד" לספרי קונספירציה . אלו מנסים לטעון שלא בהפתעה עסקינן , אלא במזימה אפלה של מנהיגי המדינות שרק חיפשו עילה למלחמה 32 . שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים הצטרף הספר הקונספירטיבי הראשון לספרות הענפה העוסקת במלחמה זו ובסיבותיה . זהו ספרם של דויד ארבל ואורי נאמן , לשעבר אנשי 'מוסד' בכירים , ושמו "שיגיון ללא כיפורים , ההפתעה שלא הייתה והאסטרטגיה שכשלה , " בהוצאת ידיעות אחרונות . ספר זה ראוי על כן לניתוח נרחב . מחברי הספר קובעים שלא הייתה שום הפתעה אסטרטגית לצמרת המדינית והביטחונית של מדינת ישראל . להפך , צמרת זו "ייחלה" למלחמה " , רצתה" בה " , קידמה אותה בברכה" ו"קיוותה" לה . המזימה שצמרת זאת זממה , על-פי המחברים " , בשיקול קר" ו"תוך נכונות לשלם את המחיר , " הייתה זאת : צריך לאפשר לערבים לפתוח במלחמה , ואסור בשום פנים להפריע להם בזה ואסור שישראל תואשם שדרדרה למלחמה . ואז , להכות את צבאות ערב על מנת " לשפר בצורה משמעותית את קווי הפסקת האש" לקראת התהליך המדיני שיתפתח . בתהליך זה , על-פי המחברים , קיוותה הצמרת המדינית והביטחונית של ישראל שלא תהיה בררה למצרים ולסוריה אלא להסכים לתנאי השלום של ישראל , שישאירו בידיה את מרבית השטחים שנכבשו ב . 67- זה המוטו העובר כחוט השני לאורך כל הספר . וזהו אכן ייחודו ( אם אפשר להגיד כך ) וחידושו של הספר . חידוש , שבמילים פשוטות בא ואומר לעם ישראל ולכל הקרובים של 2 , 600 הרוגי מלחמת : 1973 רבותיי היקרים , דעו לכם שחבורת חורשי מזימות של צמרת המדינה הזאת גרמו בזדון , במזיד , לאסון הגדול ביותר שירד על המדינה . מותם של אלפים לא היה תוצאת הפתעה , שגיאות שונות , תפיסה מוטעית , אלא היה פה "רצח בכוונה תחילה ! " על מה מבוססת האשמה של "רצח בכוונה תחילה ? " מחברי הספר מנסים לבסס את תאוריית הקשר שלהם על המרכיבים האלה : . 1 לא הייתה שום הפתעה משום שהדרג המדיני-ביטחוני הבכיר קיבל את כל המידע הגולמי המתריע שזרם לקהילת המודיעין למכביר לפני המלחמה . לכן , הוא ידע שעומדת לפרוץ מלחמה , ולא משנה כלל אם המודיעין העריך שהסבירות למלחמה נמוכה מאוד . הצמרת קראה את הידיעות ולכן לא הופתעה . . 2 על אף כל זאת , הצמרת המדינית-ביטחונית לא נקטה צעדים לקדם את פני הרעה . הדבר החמור ביותר היה , שהיא לא גייסה את כוחות המילואים כבר כמה ימים לפני המלחמה , אלא רק ברגע האחרון . ולמה לא גייסה ? כי היא חששה שאם תגייס אותם , זה ירתיע את הערבים מלתקוף או יאשימו את ישראל בהידרדרות למלחמה . ואז , במקרים אלו , המזימה המתוכננת שלה לא תצא אל הפועל ! . 3 הצמרת נמנעה מלהחליט על מכת מנע אווירית . למה ? כי אולי זה היה מונע את המתקפה הערבית , ובכך מונע את ביצוע המזימה . והלוא הצמרת ייחלה למלחמה . . 4 הצמרת לא פנתה ( אלא ברגע האחרון ) לארצות-הברית על מנת שתמנע את ההתקפה הערבית . למה ? זה היה מונע את ביצוע המזימה . והלוא הצמרת ייחלה למלחמה . . 5 הצמרת המדינית-ביטחונית המפא"יניקית שאפה מאז מלחמת ששת הימים לשפר עוד יותר את גבולות הביטחון של המדינה באמצעות מלחמה נוספת , ונתנה לכך ביטוי בהרבה הזדמנויות . ברוח זאת הצמרת הצבאית הרבתה לדבר שצריך לתת למצרים להיכנס לסיני ואז להשמידם . דיין , לפי המחברים , עמד בראש המזימה . שותפיו כללו " כמעט את כל אנשי הצמרת המדינית והביטחונית : " גולדה מאיר , גלילי , יגאל אלון , בר-לב והבולט שבהם היה הרמטכ"ל דדו , ולצדו מרבית אלופי צה"ל . איני יכול שלא לכנות את התאוריה הזאת כלא הגיונית , ואולי אפילו קצת מטורפת . נימוקיי נשענים על שני מכלולים : מכלול אחד נוגע למקורות הספר ולחומרים שהוא מתבסס עליהם , לעובדות המובאות בו . ובכן , מעבר לספקולציית המזימה , אין בספר שום דבר חדש , שום עובדה חדשה , שום גילוי מסעיר , שום מסמך חדש , ולו אחד . רשימת המרואיינים דלילה להחריד ( אחד מהם , האלוף צבי זמיר , מדגיש שלא רואיין כלל ) ואיש מהם לא סיפק שום תימוכין לתאוריית המזימה . כלום !! הספר מבוסס למעשה , בחלק הארי שלו , על שני ספרים : על ספרו של אריה בראון , שהיה שלישו של משה דיין במלחמת יום הכיפורים , ועל ספרו של החוקר ד"ר אורי בר-יוסף , הצופה שנרדם . מותר למחזר , אבל חמורה העובדה שיש בספר הרבה מאוד קטעים שמתבססים על מקורות שד"ר בר-יוסף נשען עליהם בספרו ( ראיונות , מסמכים , פרוטוקולים , ( שאינם עומדים לרשות הציבור הרחב , וזאת בלי שטרחו שני המחברים לציין שהמקור לכך הוא ספרו של ד"ר בר-יוסף !! מעבר לסוגיית האתיקה הקשורה בכך , המסקנה היא שלא הייתה למחברים הנכבדים שום נגישות למסמכים מקוריים , שלא לדבר על חומר מודיעיני , אם של אמ"ן ואם של 'המוסד . ' הספר רווי שגיאות עובדתיות . אין מדובר ב"שגיאות סופר , " אלא בשגיאות המעידות שהמחברים אינם בקיאים ואינם מעורים בנושאים הנידונים בספר . הנה רק דוגמאות אחדות : המחברים מתארים כיצד סא"ל חגי מן , קמ"ן פיקוד הצפון , הציג באפריל 73 את דרכי הפעולה האפשריות של הצבא הסורי . מה לעשות שחגי מן מונה לקמ"ן צפון רק באוגוסט !? 73 המחברים מציינים שהגיעו לסוריה ביולי 73 משלוחי נשק מברית-המועצות ובכללם טנקי T-72 וטילי סקאד . ובכן , כלי נשק אלו לא הגיעו לסוריה , אלא רק כמה שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים . המחברים מספרים שסא"ל אבי יערי , ראש הענף הסורי באמ"ן , העביר לקמ"ן צפון את המידע שמסר המלך חוסיין בפגישתו עם גולדה מאיר ב25- בספטמבר . לא היה ולא נברא . תא"ל ( מיל ( ' לשעבר רח"ט מחקר באמ"ן , amos 39 @ 012 . net . il
|
|