|
|
Page:30
לזכרם גילה צור 2005-1945 המודיעיני והפצתו . היא עסקה בתרגום חומר מסווג ביותר ובהפצתו לגורמי 'המוסד' והקהילה . הכרתי את גילה בתחילת שנות ה70- בעבודתנו המשותפת . אישה צעירה ומשכילה , אוהבת מוזיקה ושוחרת תרבות , נשואה למירון שהיה כתב המדע בקול ישראל ואם מסורה גילה נולדה בתל אביב ב1945- להוריה יוכבד ואברהם ניבי . גילה החלה דרכה בקהילת המודיעין בשנות ה60- כחיילת בשירות הביטחון הכללי , ומשם נסללה דרכה לשרת ב'מוסד . ' בהיותה בוגרת בית הספר אליאנס והחוג לשפה וספרות צרפתית באוניברסיטת תל אביב הייתה בקיאה בשפה הצרפתית . אך טבעי היה שגילה , עם כישרונותיה הבלשניים , התקבלה לעבודה במחלקת תרגום החומר לשני ילדים . בשנות ה80- עברה גילה מעבודת התרגום לאגף משאבי אנוש , ובו הקימה גוף לתקשורת בין עובדי 'המוסד' להנהלה , וערכה עיתון פנימי של המשרד . בשנת 1996 לקה בעלה מירון , בעת שהייתו בחו"ל , באירוע מוח . גילה הפנתה משאבי גוף ונפש לטיפול במירון , בדאגה לרופאים ומטפלים , במעקב אחר חידושים רפואיים ובחיפוש מתמיד אחר זיק של תקווה . בעת התמודדות עם המציאות הפרטית הקשה עברה גילה לאגף ההדרכה ולמחלקה העוסקת בחקר ההיסטוריה של ' המוסד . ' בשנת 2004 פרשה לגמלאות והיא נחושה למצות את החיים , להאזין למוזיקה , לטייל ולרוות נחת מילדיה ומנכדיה . ואולם למרבה הצער חלתה במחלה שאין לה מרפא . היא טופלה בביתה , בחיק המשפחה האוהבת , וב תה עינת מנצחת על הפרויקט של טיפול בהורים חולים . בשנת 2005 הלכה גילה לעולמה . דרורה לפיד יצחק דן 2005-1927 יצחק נולד בשנת 1927 בעיר בצרה שבעיראק , לנג'יה ועובדיה קרגולה . הוא עבד כגזבר בבית הספר הקהילתי-יהודי , המקום שצמחה בו התנועה הציונית בבצרה . בשנת 1942 הצטרף לתנועת 'החלוץ' ולמחתרת הציונית בעיראק ' , השורה , ' והיה פעיל בולט בתנועה הציונית . כינויו במחתרת היה "דן" ולימים אימץ את הכינוי לשם משפחתו . בסוף שנות ה40- היה יחסו של השלטון העיראקי כלפי היהודים נוקשה ולא התיר את עלייתם לארץ-ישראל . דן הגה שיטה לעלייה בלתי חוקית של יהודים : הברחתם בסירות דרך הנהר שאט אל-ערב . המוברחים הועברו לבית אביה של רעייתו לעתיד , ששכן על גדות הנהר , באזור המפגש בין הפרת לחדקל . היהודים היו מתרכזים לעת ערב בבית , ובאמצע הלילה היו מועלים על סירות ושטים לכיוון הגבול עם איראן , שם רוכזו במחנה ואחר כך הוטסו ארצה . בדרך זו עלו יהודים רבים . בשנת , 1949 עקב הברחה כושלת , עלתה משטרת בצרה על עקבותיו , והוא נעצר עם כמה פעילים נוספים . כעבור שלושה חדשים שוחרר באמצעות תשלום שוחד , הוברח לאיראן ועלה ארצה בשנת . 1950 בשנת 1952 החל בעבודתו בשב"כ באגף לנושאים ערביים . הוא פרש מן השירות בשנת . 1978 עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת , 1988 התבקש לתרום מניסיונו העשיר ליחידת המחקר של האגף לנושאים ערביים והועסק בחוזה מיוחד עד שנת . 1997 נפטר בשנת 2005 והשאיר אישה , שלושה ילדים ותשעה נכדים . חיים אפרת 2005-1933 חיים לבית ארקיס נולד בשנת 1933 וגדל בכפר יהושע , שבו סיים את לימודי בית הספר העממי והתיכון . מכפר יהושע ומהעיסוק בחקלאות , שאב את הקשר העמוק שלו לארץ ולנופיה האנושיים , התרבותיים והפיזיים . שם גם החל הקשר שלו עם עולם המזרחנות - המגמה שבחר ללמוד בתיכון - ועם השפה הערבית . בנח"ל סיים בדרגת סגן ומיד פנה ללימודי ההיסטוריה של ארצות האסלאם והשפה הערבית . בלימודים אלה רכש גם ידע לא מבוטל בשפה הפרסית . ל'מוסד' הגיע חיים ב1969- ממכון שילוח , שבו עסק בחקר סוריה ואיראן . בעבודתו השתלב גם בפרויקט מיוחד שערך המכון אחרי מלחמת ששת הימים : חקר הפליטים במחנות בגדה המערבית . הידע התאורטי והמעשי , שליטתו בערבית וידיעת הפרסית , עמדו לו לאורך כל שנות עבודתו באגף היומינט של 'המוסד . ' רוב תפקידיו היו תפקידי שטח - החל בשליחות לאיראן שבשלטון השאה , עבור לשליחויות ארוכות באירופה וכלה בגיחות עבודה רבות . בשליחויותיו מילא תפקידים רגישים שתרמו רבות לביטחון המדינה . את כל אלה עשה חיים במיומנות , בחריצות , בצניעות ובלי טרוניות , גם כאשר תנאי העבודה היו קשים לו ולמשפחתו , ועם הרבה הומור . בתפקידו האחרון ב'מוסד' היה חיים איש מחלקת ההיסטוריה , וכאשר פרש לגמלאות המשיך בעבודת המחקר ההיסטורי בהתנדבות . במקצועיות ובקפידה שכה אפיינו אותו חקר חיים וסיכם פרק מופלא בתולדות יחסי החוץ והביטחון של מדינת ישראל , פרק שהיה לו עצמו חלק בו . השאיר אישה , לאה , ושני בנים .
|
|