sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

באותה   תקופה   פעלה   המחתרת   היהודית   ביהודה ושומרון .   כיצד   ניכרה   השפעתה   על   הערבים   שעבדת אתם ? הייתה   השפעה ,   אבל   המוטיבציה   של   הערבים   ברובה   לא הייתה   קשורה   למחתרת ,   אלא   בעיקר   לגורמים   שדחפו מבחוץ .   באותה   תקופה   עמד   אבו   ג'יהאד   בראש   הגזרה המערבית .   הוא   היה   איש   מבצעים   יוצא   מן   הכלל .   בתוך הגזרה   המערבית   היו   ועדות   אזוריות ,   ועדת   חברון ,   ירושלים , שומרון   ואחרות ,   שבראש   רובן   עמדו   אנשים   מבצעיים   מאוד והם   כל   הזמן   דחפו   את   השטח   לפעילות . בתקופה   זו ,   האם   הרגשתם   בשטח   ניצנים   של   רצון לשיתוף   פעולה   אזרחי   אתנו ? בוודאי .   שיתוף   הפעולה   האזרחי   היה   קיים   לאורך   כל   התקופה . לפני   1976   היה   שיתוף   פעולה   מצד   ראשי   ערים   רבים ,   שהיו קבוצת   ההנהגה   ביהודה   ושומרון .   השם   ג'עברי   ממחיש   הכול . הוא   שיתף   פעולה ,   במובן   האזרחי ,   באופן   מלא   עם   הממשל הצבאי .   בהמשך   יצרה   גם   אגודת   הכפרים   שיתוף   פעולה אזרחי . במושגים   שלך   ובזיכרונך ,   אגודת   הכפרים   הייתה סיפור   הצלחה ? לדעתי ,   ואיני   מדבר   כחכם   לאחר   מעשה ,   זו   הייתה   טעות , ניסיון   בלתי   מוצלח   שמן   הראוי   היה   שלא   לגשת   אליו   כלל . את   העמדה   הזאת   הצגנו   גם   באותן   שנים   כעמדת   השטח . מה   היה   אז   מעמדו   של   שב"כ   ביחס   לארגוני   צבא וביטחון ?   האם   הרגשתם   שדעתכם   נשמעת ? אני   חושב   שכן .   בסוף   שנות   ה70-   כבר   היו   לשב"כ   "קבלות" להוכיח   את   הצלחתו .   מספר   הפיגועים   היה   קטן   ועובדה   זו נזקפה   לזכות   השב"כ .   כל   מקבלי   ההחלטות   בארץ   ידעו להעריך   את   התרומה   שלו .   זה   לא   אומר   כמובן   ששב"כ   לא עשה   טעויות   כלל . 25   שנים   שירתת   בשב"כ .   האם   נשארו   לך   חברים מאותה   תקופה ? כן   בוודאי .   זוהי   חברות   שנרכשת   תחת   אש   וחברות   שנרכשת במבצעים   מתמשכים   ולעתים   אף   בתנאים   קשים .   החברות הזאת   כמובן   נשמרת .   רובם   היום   כבר   בגמלאות ,   אך   יש   לי חברים   שהקשר   אתם   מצוין   וזה   בלי   ספק   מושפע   מהלחימה כתף   אל   כתף . איך   הגעת   לתפקיד   נציב   הכבאות ? הרבה   דברים   קורים   בחיים   די   במקרה .   השם   שלי   התגלגל למנכ"ל   משרד   הפנים   דאז ,   והוא   שאל   אותי   אם   אני   מעוניין בתפקיד .   לא   ידעתי   כלום   על   כבאות   ולא   היה   לי   עם   מי להתייעץ ,   להוציא   אדם   אחד ,   יוסי   גינוסר ,   שכמה   שנים קודם   לכן   עמד   בראש   ועדה   שבדקה   את   מערך   הכבאות באופן   יסודי   מאוד   והיה   לו   יותר   ממושג   על   כך .   התייעצתי אתו .   גינוסר   נתן   לי   מונולוג   של   כמעט   שעה   וציין   את   כל הקשיים   וכל   הבעיות   במערך   הכבאות .   המשפט   המסכם   שלו היה "   : בגלל   כל   הקשיים   וכל   הבעיות ,   אתה   צריך   לקחת   את התפקיד   כי   זה   מתאים   לך   ואתה   תתמודד   עם   זה . " בעצם   קיבלת   את   התפקיד   על   מגש   הכסף ,   לא   היית צריך   להתאמץ   בשבילו . במובן   מסוים   כן .   אחר   כך   ראיין   אותי   שר   הפנים   דאז   אלי ישי   והוא   בחר   בי .   רק   בהמשך ,   אחרי   תקופת   ניסיון ,   הוקמה ועדה   פורמלית   שאישרה   זאת . בשנים   האחרונות   הייתה   תחלופה   לא   מעטה במשרת   הנציב .   מה   בתפקיד   הזה   מקצר   את   ימיו של   המכהן   במשרה ? אני   משרת   בתפקיד   זה   שלוש   שנים   וחצי .   אני   הנציב   שהאריך ימים   יותר   מכל   אחד   מקודמיי ,   כי   איש   מהם   לא   הגיע   לשלוש שנים .   אני   השישי   שמכהן   בתפקיד   זה   בעשר   השנים האחרונות . המבנה   הארגוני של   מערך הכבאות   בארץ הוא   מבנה אנכרוניסטי שמערים   קשיים על   ממלא   התפקיד .   זוהי   התמודדות   יום-יומית   מתמשכת ונראה   שלא   כל   אחד   בנוי   להילחם   יום-יום   על   דברים שבמקום   אחר   הם   מובנים   מאליהם . האם   אתה   חש   כי   שירותך   בשב"כ   עוזר   לך   כיום למלא   את   תפקידך   טוב   יותר ? אני   חושב   שהתרומה   של   שירותי   בשב"כ   אדירה .   זה   בא לידי   ביטוי   בכול .   חיי   היום-יום   שלי   מסודרים   ומנוהלים הרבה   יותר   טוב   בזכות   כל   מה   שלמדתי   בשב"כ ,   כך   גם   תכנון העבודה ,   הראייה   הרחבה   של   הדברים ,   עבודת   המטה המסודרת   -   כל   זה   יום-יומי   כל   כך   עד   שלכאורה   הוא   מובן מאליו   מבחינתי ,   אך   במערכת   שאני   נמצא   בה   ובמערכות אחרות   אין   זה   מובן   מאליו   כלל . לפני   פגישתנו ,   פגשנו   מהנדס   עיר   גדולה   שלחש " חבל   שהוא   לא   הגיע   לתפקיד   עשר   שנים   קודם . " אילו   החלטות   קיבלת   פה   או   אילו   צעדים   נקטת ובכך   קידמת   את   המערכת ? לא   אענה   על   כך   באופן   ישיר .   התרבות   הארגונית   במערך הכבאות   שונה   לחלוטין   מהתרבות   שהורגלתי   בה   בעת שירותי .   הניסיון   להביא   את   התרבות   שלנו   למקום   הזה   הוא השינוי   המרכזי   והעיקרי   פה .   דוגמה   לכך   היא   נושא   לקיחת האחריות .   הגעתי   ממקום   שלקיחת   אחריות   הייתה   דבר בסיסי ,   חינכו   אותנו   לזה ,   לא   יכול   להיות   מצב   שאתה   מגיע לדרגת   ניהול   בכירה   בשירות   בלי   שתקבל   אחריות   והחלטות בעקבותיה .   במערך   הכבאות   אין   זה   מובן   מאליו   וזה   אחד הדברים   שהבאתי ,   אף   שאיני   יכול   לומר   זאת   בלא   הסתייגות , אינני   משלה   את   עצמי   שהצלחתי   בשלוש   שנים   לשנות הכול . יו"ר   עמותת   ידידי   הכבאות   -   השר לשעבר   דוד   מגן ;  חברים   בעמותה   - שבתי   שביט ,   אמנון   ליפקין   שחק ,   אורי שגיא ,   איתן   הבר   ואחרים שמעון   רומח   -   קורות   חיים רב-טפסר   שמעון   רומח ,   נציב   כבאות   והצלה   ראשי ,   נולד בשנת   1948   בבגדד   שבעיראק .   ב1969-   התגייס   לשב"כ ואת   רוב   שירותו   עשה   במגזר   הערבי .   את   תפקידיו   החל כרכז   נפה   בעזה   והמשיך   במגוון   תפקידים   ביהודה ושומרון ,   עד   סגן   ראש   מרחב   ירושלים ,   יהודה   ושומרון . בשנות   ה80-   שירת   כשנה   כמפקד   שב"כ   לבנון . רומח   סיים   את   שירותו   בתפקיד   סגן   ראש   אגף .   בשנת 1992   פרש   לגמלאות   והתנסה   בעסקים .   אחר   כך   ניהל חברת   כוח   אדם .   בשנת   2002   מינה   אותו   שר   הפנים   ישי   לתפקיד   נציב   כבאות   ראשי .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help