|
|
Page:14
יפלא אם כך , ששגיאות האיסוף יכולות להיות בתחום זיהוי המאגרים והוצאת המידע מהם בעוד ששגיאות המחקר הן בזיהוי התהליכים הצבאיים והמדיניים - ותוצאותיהם . הבעיה היא כיצד לא לנבא , אלא להעריך , לא להמציא אלא למצות , את תיאור דרכי ההתפתחות האפשריות של התהליכים ( בנושאים הסקסיים אופרטיביים זה נקרא דרכי פעולה אפשריות . ( לזהות אותן כנובעות מתוך הנתונים וכן לתאר נכון את משמעותן ואת פערי המידע ואת אי הוודאות הקשורה בהערכות אלה . ראוי לזכור , שגם אם עושים זאת כהלכה לא תמיר זה מתקבל נכון . סביב "שולחן המועצה" של הקברניט לא תמיד אוהבים תיאור מגוון של דרכי פעולה או הצגה של אפשרויות שונות - וזאת משום שאז הבחירה בין אפשרויות הערכה שונות נופלות בחיקו של יבעל הביתי . והרי אין ויכוח שזוהי חובתו של הקברניס להחליט מה הוא מבין ומסיק ממה שהוא לומד מהמודיעין , אבל הדבר לא תמיד מסתדר עם תכונותיו , לכן יעדיף לעתים דעה אחת , ניתוח חד כיווני ומסקנה ברורה על ניתוח מעמיק . הוא יעדיף זאת על מגוון של אפשרויות ועל פקפוקים ואי - וודאיות . את יחסי היומיום בין הקברניט לראש המודיעין מתאר מאיר עמית בספרו שיצא השנה ( 1999 ) במילים אלה : "ראש הממשלה הוא איש עסוק ... וכאשר הוא מוצא זמן לפגוש את ראש הזרוע המודיעינית . לא תמיד הוא מקשיב לו . " במשפט קודם הוא מתאר את המבחן המוסרי של איש המודיעין מול תביעות הפוליטיקאים לענות לצורכיהם . מצד שני , בעוד שחובת הקברניט לקחת אחרי 1 ת , גם על ההחלטות וגם על ההערכה שהיוותה את המקור להן , אינה שנויה במחלוקת , הרי צריך להיות ברור שהוא איננו איש המקצוע המודיעיני . להוציא אולי מקרים של כישרון מובהק או נסיון עבר עשיר , הוא איננו מסוגל למצות את החומר המודיעיני , אלא לאחר שהוכן כהלכה ע" אנשי המקצוע ובעצם כך גם במקרה של בעלי הנסיון . יש לצאת , על כן , מהנחה שעבודת המחקר שתפקידה לייצר הערכות מודיעין , היא תפקידו וחובתו של בעל המקצוע המודיעיני . לא יכולה להיות העברת האחריות המקצועית או התחמקות ע הטענה של מתן החומר , כולל גולמי , לקברניט , למען שהוא יחליט , ולא יכולה להיות טענה שהטעות בהערכה עוברת אליו . אמת זאת נשארת מוצקה , אלא אם כן פסל הקברניט הערכה נכונה של המודיעין וציווה לגונזה . הקברניס בד"כ אינו ערוך בשביל עבודת המודיעין והזכות לטעות בהערכת המודיעין אינה נתונה לאיש המודיעין מלמפרע . היא שק הגורל המר שהוא נושא עמו במקרה שטעה ושכל הזמן הוא משתדל להתפרק ממנו . בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות של ישראל אין יותר מובן למודיעין , אלא לכזה שמחקר עומד בחזית ההערכה שלו . אמרו גדולינו : ולמשל ר אמ"ן לשעבר שלמה גזית , שהסביר יפה , בעקבות גדולי מבקרי המודיעין בעולם , כי התפקיד המקצועי העיקרי של המודיעין , מלבד איסוף הידיעות , הוא להפריד את "הרעשים מהקולות' ולתרגם את הקולות למובנים . זאת איננה יכולה להיות מטלת קברניטים אלא מטלתינו שלנו , של אנשי המקצוע . האלוף אהרליה יריב היה משנן בזמנו חזור ושנן , שחומר המודיעין הגולמי משאיר תמיד פערים של חוסר מידע וחוסר הבנה וצריך לגשר על הפערים הללו בהערכה מחקרית נכונה שתאפשר לבנות את התשבץ . זוהי , לשיטתו , מהותו של התפקיד המודיעיני וחובתו של איש המודיעין . ועוד הוסיף , שאם יתגשם חזון אחרית הימים ותהיינה בידי המודיעין כל הידיעות , גם אז חובת המודיעין לפרש את הנכון מתוך הכל וכמובן את משמעויותיו . חשוב לזכור שבמציאות של היום אמנם אין ולא יהיה הכל , אך כבר יש עודף ניכר של מידע המציף את אירגונ המחקר שאותו יש לסנן , למיין ולנתח . כיצד לשפר , מה נחוץ כדי להוסיף לשכלל את ההערכה הלאומית ולמזער טעויות . מבקר המדינה מצביע על שלשה נושאים מרכזיים ועל שניים חשובים , אך מרכזיים פחות . ואפשר , כמובן להעריך זאת אחרת . נושאים מרכזיים . 1 שכלול הפלורליזם בהערכה הלאומית עי ' הגדרה מדוייקת יותר של מטלות הכפילות ושל שטחי ההתמחות המיוחדת לכל אירגון מודיעין ( זה מלבד פיתוח היכולת המקצועית / מחקרית . 2 . ( מימוש העיקרון של שקיפות המידע שבידי המעריכים , בנושאים שעליהם הופקדו . . 3 שכלול מתן ההערכה בפורום של מקבלי ההחלטות . נושאים משניים . 1 הטיפול בהכשרת כוח-האדם החוקר / המעריך . . 2 מציאת פתרון למילוי החסר במחקרי בסיס . מסתבר שעד היום לא הוגדרו עד הסוף הנושאים והשטחים שבהם צריך להתקיים הפלורליזם במלואו . אמ"ן , בשל היכולות שפיתוח "מכסה" את כל שטחי ההערכה ויש לו בכירות בכולם : צבאיים , מדיניים , אסטרטגיים ואזרחיים . ושאר האירגונים : מי שפיתח יכולת מחקרית ומי שוויתר עליה סובלים מהספק - לגבי אחריותם ויכולתם , לפחות בשוליים . ה"מוסר" שיש לו שטחי התמחות מיוחדים משלו נתון בויכוח על ניהול הפלורליזם בנושא המרכזי : המכלול האסטרטגי , המדיני-צבא . השב"כ שפיתח יכולת וסמכות בהערכת המכלול הפלסטיני בנוסף לתפקידיו המסורתיים ( סיכול ואבטחה , ( מתחיל למסור נתחים של אחריות מחקרית ויש לו 0 פקות מהותיים , אם תפקיד המעריך שניתן לו מחמת האילוץ של המציאות בשטח , כשאף אחד לא היה שם , לא ראוי שיעבור לידיים אחרות . משונה מכולם הוא הגורל של גוף ההערכה במשרד החוץ . מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים , ובמודגש בימי השר יגאל אלון , נעשו דברים להעמדתו על הרגליים . בניהולו של יצחק אורון הוא אפילו זכה למעמד של מעריך "סביב שולחן המועצה . " ודווקא בתקופת 20 השנה האחרונות , של התפתחות תהליך השלום - כשהזרועות הדיפלומטיות התפשטו בעולם ובמזהיית , וכאשר ראוי שתהיה יכולת גוברת בתחום הערכה האסטרטגית / מדינית / דיפלומטית במשרד החוץ , הוא התנוון . כל זח מלבד שסח התמחות אקטואליים ודינמיים כמו מודיעין בחבר העמים , לוחמת המידע ומה שנקרא המאבק על נכסי האומה הבלתי מוחשיים ובעיקר המו"פ , שעליהם מתמודדים "נתיב" מצד אחד "ומלמ"ב" מצד שני , ואין הכרעה יציבה בעניינם . מעניין שדווקא בכירי אמ"ן והצבא ( אם כי לא בדורות האחרונים ) העלו ספק אם ראוי שהמודיעין הצבאי יהיה אחראי על הערכות הלאום מעבר למכלול הבי 0 חוני הצבאי / אסטרטגי ( וזה כולל גם את הפן המדיני השייך לכאן . ( מאהרל'ה יריב (*) ועד שלמה גזית מצאנו את בי 0 וי הספק בעוצמות שונות , ואחריהם גם בי 0 וי כזה , מצד הרמסכ"ל אהוד ברק שאמר , ( 1992 ) כי "העובדה שהמחקר המודיעיני מבוצע כולו בתוך הצבא , מכיל בתוכו סכנה אינהרנטית-סכנה של הטיה , בגלל הצורך להדגיש את ההיבט הצבאי ואת הסיכונים ע"ח רכיבים אחרים בתמונה הכוללת . אין לדבר הזה פתרון פשו 0 אחד . " עוד מעניין , שדווקא הדורות האחרונים של ראשי המודיעין הצבאי מגינים בחום על בכירותו ומקומו של אמ"ן בכל שכוחי ההערכה , כמו בנושאים אחרים . אי אפשר להאשים את אמ"ן על היכולות שפיתח , אך ישנה כעת הזדמנות היססורית שבוגר המודיעין , שהוא הקברניס , יברר עד הסוף ויסדר סוגיה זו . אם לא מספיק מה שהוא עצמו אמר ב , 1992- הרי כמשפ 0 פתיחה לעיון בסוגיה יכול לשמש גם סיכום מהשנה , ( 1999 ) שכתב מאיר עמית , שהיה ראש המוסד , וגם הוא בוגר אמ"ן : "בישראל אין מספיק פלורליזם מודיעיני והלקוח העיקרי של השירותים , הצבא , הוא גם הספק העיקרי של החומר המודיעיני . הכל נשאר במשפחה וזה לא בריא . אין גם מי שיתאם בין הזרועות השונות . " כשבדקנו , בתקופת הכנת הדו"ח מה נעשה בלישכת הקברניס מצאנו שההד צדדיות של בכירות בהערכה השפיעה גם על מה שהוגש לשולחן המועצה" של הקברניס . העידו על זה המגישים עצמם ( יהושפט הרכבי היה קורא להם "מלצר המודיעין של הקברניט ( " שקובעים , לפעמים יותר ממנו , במה הוא מתעניין . עוד התברר שהגוף הסטטוטור שנקבע לדון בהערכה הלאומית בממשלה ועדת השרים לביטחון , לא זכה להכנה המתאימה לדיוניו . לפחות כשבדקנו הם , לעתים , אפילו לא ידעו על מה עומדים לדון . לכן יש לומר ולחזור ולומר , שגוף מקצועי ללימוד הערכות המודיעין והכנת הדיון עליהן לממשלה ולראשה ( עתה זאת אולי תהיה המועצה לביטחון לאומי שאך זה קמה ) - ח"ב להיות רצוי ואף להיות נדרש ופעיל . הוא דרוש בדיוק לתפקיד כפי שהגדירו רבין , כאשר הדבר נדון לאחר "ועדת אגרנט , " בקשר ליועץ לענייני מודיעין . (*) "ועדת יריב" לבדיקת אמ"ן מחקר ; 1984 "לא ניסינו לקבוע האם נכון שמיקומה של יחידת המחקר , על פי אחריותה יהיה בצהי'ל ( מלבד היותה גורם המודיעין לצורכי המסכ"ל ) צה"ל חייב לשלם באמצעים וכוח אדם ... גם כאשר אלה נדרשים לצורך מתן מודיעין שאינו לצורכי הצבא , או , מערכת הביטחון .... בתחומים החורגים מסמכותו ואחריותו " .
|
|