sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:6

המודיעין בזמן שלום Diny גלבוע עידן השלום יציב בפני המודיעין הישראלי בעיות ואתגרים חדשים ויחייבו על כן להתמקד במשימות חדשות , לתת הדגשים חדשים לעבודתו ולהביס על נושאים ישנים מזווית התבוננות חדשה . כל אלו לא יבואו בשום אופן במקום המשימות המסורתיות של המודיעין . בשנים האחרונות העיסוק בנושא של "מודיעין בעידן השלום" הפך לאופנה , וכנראה שלא בכדי . היה זה חלק בלתי נפרד מתהליך השלום שקיבל תאוצה בעקבות "הסכמי אוסלו . " אבל , עצם העיסוק והשם היפה שניתן לו , קיפלו בתוכם הנחה סמויה כי עידן שלום עם מדינות ערב פירושו מודיעין אחר , מודיעין שונה מהקיים , משהו חדש ההולם את המציאות החדשה של השלום . הלוואי וזה היה כך , הלוואי והשלום בינינו לבין מדינות ערב היה שלום של פיוס נצחי , הלוואי והיה זה השלום השורר בין שוודיה לנורווגיה . אך לא . יהיה זה שלום מזוין , שלום שהמודל שלו הוא הסכם השלום עם מצרים . כיוון שכך , ובהנחה שיכונו הסדרים בין ישראל לבין הפלסטינים וסוריה , ומרבית מדינות ערב יכונו מערכת קשרים עם ישראל , הנחות היסוד לעניינינו הן : * העולם הערבי ימשיך להיות עוין לישראל במקרה הגרוע , וקר , מתנכר ושואף לראות את ישראל כמדינה חלשה , במקרה הפחות גרוע . * ההתרעה מפני סיכונים ואיומים צבאיים ערביים ואחרים תימשך . * "משכו סיכוני מלחמה . * הטרור לא יעלם , הוא "משך . * איראן ועיראק "מצאו מחוץ למעגל השלום עם ישראל , ויהיו הגורמים המרכזיים הנאבקים לניפוצו . * תימשך החתירה , בעיקר האיראנית , להשיג יכולת גרעינית . המסקנה הטבעית המתבקשת היא , ש"בעידן השלום" לא יחולו שינויים מהותיים במשימותיו המסורתיות של המודיעין שלנו ( העוצמה הצבאית הערבית וסיכונה , ההתרעה על סיכוני פעולות אלימות נגד ישראל , ובראשם : מלחמה , טרור , נשק לא קונבנציונאלי , מודיעין שסח , מסרות ויעדים וכיוצא באלו , ( כל עוד השלום ימשיך להיות שלום מזוין . כדי להמחיש את דברי , ניקח לדוגמא את המודיעין האמריקאי : ברגע שברה"מ התפוררה , המשטרים הקומוניסטים נפלו , "ברית ורשה" קרסה , וארה"ב הפכה למעצמת העל היחידה בעולם חלו באחת שינויים מהותיים במודיעין האמריקאי , ומשימותיו המסורתיות ( ובראשן האיום הסובייטי ) נדחקו לקרן זווית והפכו למשניות . אבל , עצם התהוותו של מצב חדש , יציב בפני המודיעין הישראלי בעיות ואתגרים חדשים ויחייבו על כן להתמקד במשימות חדשות , לתת הדגשים חדשים לעבודתו ולהביט על נושאים ישנים מזווית התבוננות חדשה . כל אלו לא יבואו בשום אופן במקום המשימות המסורתיות של המודיעין ולא יהפכו למאמץ העיקרי . במה דברים אמורים ? אם במודיעין המסורתי ( טרום השלום ) הצי " ח המרכזי היה התרעה ממלחמה , ובעיקר התרעה מפני מתקפת פתע של מדינה ערבית , או מדינות ערביות , כי המציאות היתה של מצב מלחמה - הרי שבזמן שלום יתווסף צי"ח מרכזי נוסף : התרעה על שמירת מצב השלום . מצב השלום כפי שהגדרנו אותו בתחילה - מזוין , רופף , שברירי ונעדר חום - מקנה חשיבות מיוחדת לצי"ח זה . צי"ח זה פירושו , שהאיסוף והמחקר יצ 0 רכו להתמקד גם בשאלות מהותיות , כמו : אלו מעשים , החלטות ותהליכים מחזקים את מצב השלום ומקדמים אותו , ואלו מסכנים אותו , פוגעים בו ומתכננים לחבל בו . אלו גורמים תומכים ומקדמים את מצב השלום , ואלו גורמים פועלים לסיכולו . במילים אחרות , יתווספו לו למודיעין משימות חדשות , חדשות בתכלית . על רקע זה ועצם המציאות החדשה , מה צריכים להיות ההדגשים החדשים ? מה צריכים להיות שטחי ההתעניינות החדשים ? הר כמה מהם : * יציבות משטרים , ההתעניינות תהיה ממוקדת בשאלות כמו : אלו גורמים מתנגדים למדיניות המשטר כלפי ישראל ; מה מידת הנחישות של המשטר להמשיך במדיניות השלום כלפי ישראל ; באיזה מידה גוברים הסיכונים ליציבות המשטר בשל קשריו עם ישראל ; האם משטר חדש יהיה עוין לישראל ויבטל קשריו עמה וכיוצא באלה . * כלכלה , חוד ההתעניינות יהיה סביב השאלה : באיזו מידה משפיע המצב הכלכלי במדינה מסוימת על קשריה עם ישראל . אחת השאלות בהקשר הכלכלי היא , האם על המודיעין לשרת את הצרכים הכלכליים של משרדי הממשלה השונים במדינות ערב השונות , שעמם יש לנו קשרים ? או , במילים אחרות , האם משימת המודיעין הכלכלי , בזמן שלום , היא גם לענות על צרכי הכלכלה של מדינת ישראל בעולם הערבי ? לדעתי לא ! משימתו המרכזית של המודיעין , צריכה להתמקד במחקרי עומק על כלכלת מדינות ערב , במטרה לאתר את הזיקות שבין הכלכלה ליציבות המשטרים ויחסם לישראל . * נושאי נפט ומים , כחלק מהמחקר הכלכלי , אך בעלי "הודיות משלהם , כגורמים המשפיעים על יציבות המדינות והאיזור . * הנושא הפלסטיני , ה"שות הפלסטינית או , המרינה הפלססינית אם תקום כזאת , יחייבו התייחסות מיוחדת , בסיסית ולעומק , איסופית ומחקרית . * מדינות הפריפריה , בשל הסיכון הטמון בהן יצ 0 רכו עיראק ואיראן לקבל עדיפות ( מחקרית ואיסופית ) על פני מדינות הליבה של המזרח התיכון , עמם יהיו לישראל קשרים . * ולעניין זה נושאי גרעין , טרור ואיסלם קיצוני יקבלו מימד נוסף : גורמים המחבלים בשלום והעלולים להביאו לקיצו . * ההתרעה למלחמה , תקבל מימד חדש : פחות התרעה קונקרטית על מתקפה קרובה , ויותר התרעה אסטרטגית , ארוכת טווח , על שינויים ומגמות שליליות במדינה ערבית ( המצויה עמנו במצב של שלום , ( העלולות להניעה ולהביאה לפתוח במלחמה נגדנו . פירושו של דבר שמרחב ההתרעה המודיעיני יקבל משמעות הדשה : לא כזה , כמו היום , שאסור לו להיות קטן יותר ממשך הזמן הדרוש לגיוס המילואים , אלא כזה שיתן לצה"ל מספיק מרווח זמן על מנת לעבור ממצב מוכנות מבצעית בזמן שלום ( שהוא נמוך , ( למצב מוכנות לקראת מלחמה . העשייה המודיעינית , באיסוף , במחקר , בניהול ובמשאבים הכספיים והאנושיים שיעמדו לרשות המודיעין , תהיה רוו"ת בעיות ואתגרים . אציג על קצה המזלג כמה מהבעיות המחקריות , בעיות שיתווספו כמובן לבעיות השונות המלוות מסורתית את עבודת המחקר . הראשונה , ולאו דווקא בסדר החשיבות , היא הבלבול התפישת . שעה שהנושא העיקרי והבלעדי של המודיעין הוא מלחמה , גבולות החשיבה הם ( יחסית ) ברורים וחדים , ויותר ודאיים : הצד השני הוא אויב ,

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help