|
|
Page:5
התרעה מודיעינית - התפישה במבחן הזמן הפיסקה המובאת להלן , מתוך דברים שנשא ר' אמ"ן לשעבר , האלוף אהרון יריב ז"ל באוק' / 79 בראשיתו של תהליך השלום ביננו לבין שכנינו - ממחישה את התפישה לפיה גם בעת שלום חייבת מדינת ישראל לשמר יכולת להתרעה על פעולות איבה ובעיקר להיות חזקה צבאית . " ברורה החשיבות הרבה של פיקוח מתמיד ויעיל על קיומם של סידורי הביטחון , ויותר מכך על כל הקשור בנושא ההתרעה המודיעינית , הגברתן של העומק האסטרטגי במרחב על ידי עומק התרעתי בזמן חינה בבחינת צו עליון , ויש להקדיש לו בכל עת את המשאבים הנאותים בכוח אדם ובאמצעים . יתרה מזו , יש ליטול בחשבון את צורכי ההתרעה המודיעינית בקביעתם של הגבולות הסופיים ובעיבוד הפרטים של שלבי המעבר עדיהם . ברם נסיוננו ובמיונם של עמים אחרים מלמדים , שאסור להשתית הכל על התרעה מודיעינית שתסתפק במתן שהות לגייס כוחות מספיקים כדי לבסל את האיום שייווצר על ידי פעולת פתע של הצד השני ( בהיקף מוגבל או מלא . ( עלינו לקיים בכל עת כוחות כאלה בים , באוויר וביבשה , שיוכלו לעמוד בפני פעולת פתע ולהיות חזקים די הצורך לאפשר גיוסם של הכוחות הנוספים הדרושים לחיסולו של האויב ולמנוע כיבוש מרחבים ניכרים על ידי האויב . " המחקר שבקהילת המודיעין . ( 1999 , " מבקר המדינה מזכיר כי תהליך השלום מתקיים כבר למעשה במזרח התיכון כ20- שנה ואומר כי "השאלות שתהליך השלום מעלה אינן רק בתחומי השילוב של האסטרטגיה והביטחון אלא גם בתחומים אזרחיים רבים ושונים . חלקן , ובמיוחד כאשר מדובר במציאות משתנה המקרינה על היחסים בין המדינות באיזור . אינן זוכות לגוף שיתמחה בהן . " התקופה הבאה תהיה שונה מזו שהמודיעין הכיר בעבודתו בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל . מה שיתגלה לעינינו יהיה שעטנז מיוחד במינו . מצד אחד ישרור שלום פורמלי כשאזרחים מכל צד יכולים לחצות גבולות למדינה השכנה . אפילו נחיה בשלום קר , או שלום עוין , תהיה לישראל נגישות ישירה למקומות ולתחומים שלא היתה לה בעבר . קיומם של שגרירויות , תנועת תיירים ויחסי מסחר , אפילו יהיו מצומצמים ביותר , יאפשרו חדירה למקומות בהן לא היתה לישראל תנועה חופשית . קירבה זו תאפשר לנו לראות ולהבין טוב יותר דברים שונים בצד השני . מצד שני ולמרות השלום , יהיו תלויים מעל לראשינו איומים קשים . מדובר אמנם באיומים מטווחים גחלים יותר ממדינות שאינן גובלות בישראל ושאין להן שלום עם ישראל ( עיראק ואיראן . ( אלה הם איומים הנובעים מנשק השמדה המוני שבמצבים מיוחדים אפשר לכנותם כאיומים קיומיים . המאמץ להשיג חומרים גרעיניים בקיעים תעשה במקומות שונים בעולם ועל המודיעין יהיה לעקוב אחרי נסיונות אלה . היכולת לפגוע במרכזי אוכלוסייה ישראליים ממרחקים גדולים בעזרת טילים ממחישה מצב שלא ידענו בתקופת המלחמות . זהו השעטנז המיוחד . מצד אחד שלום ומצד שני איומים חריפים . ההתארגנות מחדש של המודיעין צריכה להתחיל בתקופת המעבר . חתימה על הסכמי שלום אינה מבטיחה אוטומטית מעבר לתקופת יציבות ושלווה . אחת המשימות החשובות של קהילת המודיעין תהיה קשורה בשאלה האם הצד השני מקיים את הסכמי השלום , האם הערבים מקפידים על הסדרי הביטחון ( ואלה יכולים להיות באחורי הגבול אך גם בעומק השטח של המדינה האחרת . ( ומה שחשוב לא פחות , האם מתעוררת אופוזיציה בציבור ובצבא להסכמי השלום . הסכמים אלה יהיו כרוכים בהכרח במגבלות שונות ובכלל זה כאלה שיחשבו כמגבלה על הריבונות . בתקופת הביניים יהיו ודאי קבוצות קיצוניות , שלא ישלימו עם הסכמי השלום ויראו בהם הוכחה לתבוסה ולכניעה ערבית ומוסלמית . האופוזיציה להסכמי השלום יכולה לצמוח גם על רקע דתי , חברתי וכלכלי . בקבוצות אלה יקומו ודאי אנשים שיבקשו לשבש את תהליך השלום ולהפוך את הקערה על פיה באמצעות מעשי 0 רור נגד ישראל או נגד מנהיגים ערביים המשתפים עמה פעולה . התראה מפני תפניות מדיניות היא משימה מורכבת וקשה . הקושי נובע בין השאר מהצורך לאתר בעת ובעונה אחת תפניות מנוגדות בתכלית . כבר בתקופת המעבר יתברר כי במקביל לעיסוק בנושאים צבאיים כמבנה הצבאות של שכנינו , תוכניות רכש ותוכניות מבצעיות ואתראות מיידיות , נקודתיות ואסטרטגיות כאחת , על המודיעין יהיה לעסוק יותר ויותר בתהליכים במובנם הרחב בתחומים אזרחיים , חברתיים וכלכליים . חצי"ח ישתנה לאיטו ותחומי ההתעניינות יתרחבו הן במובן הגיאוגרפי והן בהיקף הנושאים . המודיעין יהיה ח"כ לעסוק יותר מאי פעם בעבר במגמות חברתיות ולדעת יותר על קבוצות אוכלוסייה שונות , ועל דעת קהל בכלל . הקושי הוא שאיתור המגמות והעובדות הללו צריך להעשות במדינות שאין בהן משטר דמוקרטי אמיתי . דווקא משום שהשלום בשלביו הראשונים הוא שלום בין מדינת ישראל עם מנהיגים ערביים ואליטות קטנות יחסית , יהיה על המודיעין להתעניין במתרחש בקבוצות אוכלוסייה גדולות כמו האקדמיה , סטודנטים , תקשורת , סוחרים ואנשי עסקים 1 לא רק אוכלוסיית הקצינים ואנשי צבא . מודיעין העוסק בתחומים אלה חייב בעלי מקצוע שבעבר , בתקופת המלחמות , לא תפשו מקום נכבד בקהילה . הצי"ח החדש יחייב וראי לשים רגש חזק יותר על הסוכן הבקי ולאו דווקא על האיסוף האלקטרוני . מאמץ אינטלקטואלי מיוחד יהיה צריך להקדיש מעתה ואילך בהכנת הסימנים המעידים על התפתחות תפניות מהותיות בתחומים החברת"ם-פוליט"ם ונושאים אזרחיים של של 1 ם ומשברים . ברור שרשימה כזו מורכבת יותר , ואולי גם מסובכת , בהשוואה לרשימה של סימנים המעידים על מגמות ותפניות צבאיות . מה עוד שלא בטוח כלל שסימנים מעידים אזרחיים הנכונים למקום אחד ולמדינה מסוימת נכונים גם למקום אחר , לחברה ולאוכלוסיות במדינה אחרת . מעט מאד יחסית נכתב על נושא זה . דוגמא אחת , ולסובה , הוא הספר שהוציא המ . ל . מ על תפקידו של המודיעין נעת שלום בעריכת rn כרמל ( הוצאת ספרי חמד . ( ככל שניכנס יותר לתקופת השלום תעלה השאלה האם המודיעין הצבאי צריך להמשיך ולהיות אחראי על הערכת המודיעין הלאומית . השאלה תהיה האם גם בתקופה שבה האיומים הצבאיים השתנו צריך איש צבא , הכפוף לרמסכ"ל , להגיש לממשלה את הערכת המודיעין הלאומית . ואולי יש צורך לשנות זאת מהקצה לקצה , או למצוא 0 יהר אחר . אף שטרם הגענו לשלב זה נראה כי אנו מתקדמים לקראתו . יש לזכור גם כי בתקופה הנוכחית של תקשורת לווינים , התרחבות האינטרנט , תקופה בה כדור הארץ הפך לכפר גדול אחד , תקדים לא אחת התקשורת העתונאית בדיווחיה את שירותי המודיעין . במערכות העתונים ואולפני השידור יקבלו לעתים את המידע מהר יותר מאשר במטכ"לים , משרדי חוץ וקהילות מודיעין . בתקשורת העתונאית התש הוא יותר על מהירות ( ה"סקופ ( " מאשר על מהימנות המידע , על האלמנסים הסנסציונ"ם ולעיתים אפילו על חשבון הדיוק ומלוא האמת . אלא שלדיווחים הללו יש השפעה עצומה על דעת הקהל הבינלאומית וממנה למנהיגות ולאירגונים בינלאומיים ובהכרח גם על קבלת החל 0 ות שונות . תהיה זו תחרות יוצאת דופן בשביל כל קהילת מודיעין רצינית . הבעיה בתקופה זו תהיה לא רק כיצד להפריד את המוץ מהתבן אלא כיצד לנצל נכון את המידע הזורם בצינורות התקשורת הבינלאומית . בלא כל קשר אם אנו נמצאים עדיין בתקופת המעבר או , חצינו את השער לתקופת השלום ; התחולל כבר שינוי שיתן אותותיו . הן על דרך השגתם של יעדי המלחמות וההתגוננות , ואולי גם על אופיין של המלחמות בעתיד . כוונתי להתפתחויות הגדולות שכבר היו ועוד צפויות בתחום לוחמת המידע . זהו תחום שיהיה חייב להשפיע גם על המודיעין בתקופת שלום וכל התעלמות מהנושא עלולה לשמש כר להפתעה אססרטגית העלולה להיות גדולה מהפתעות קלאסיות הזכורות מהעבר כמו , "פרשת פרל הרבור" או "מלחמת יום הכיפורים . " זאב שיף הוא עיתונאי בכיר בעיתון "הארץ . "
|
|