|
|
Page:4
מודיעין לקראת שלום מאת : זאב שיף ההתארגנות מחדש של המודיעין צריכה להתחיל בתקופת המעבר . חתימה על הסכמי שלום אינה מבסיחה אוסומסית מעבר לתקופת יציבות ושלווה . ככל שיתרחב ויעמיק תהליך השלום בין ישראל ומדינות ערב והפלשתינאים כך תגבר השאלה כיצד צריך המודיעין הישראלי להיערך לקראת הבאות . אם סוריה ולבנון יצטרפו למצרים וירדן ויחתמו גם הן על הסכמי שלום עם ישראל , ובמקביל תעשה זאת גם הרשות-מדינה פלשתינית , ודאי שיהיה עלינו לבחון את יעדיו ודרכי פעולתו של המודיעין הישראלי בעתיד . קהילת המודיעין הישראלית אינה הראשונה שחייבת לבחון מן היסוד את תפישות עולמה ולהיערך מחדש בעקבות שינויים מהותיים בעולם בו היא פועלת . זוהי גם הזדמנות לבחינה עצמית באשר להערכות ותפישות קודמות . שאלה דומה עמדה בפני המערב וברית המועצות עם סיומה של המלחמה הקרה . שאלה זו העמיקה אצלם יותר בעקבות התפרקותה של ברית המועצות . לא מדובר במעבר חד בין תקופה אחת לתקופה אחרת , בין עידן המלחמות והאלימות לעידן השלום והיציבות במזרח התיכון . המעבר אצלנו יהיה הדרגתי ויצריך תקופת ביניים , מעין מסדרון ארוך , שזמן קיומה אינו ידוע . הסכנה במצב של תקופת ביניים שאין בה כדי להצביע על תמורות מהותיות ותפנית ולכן אין צורך להתארגן מחדש . מאידך קיים יתרון במצב כזה משום שההתארגנות מחדש , אם מחליטים עליה , בקהילת המודיעין אינה צריכה להיעשות בחטף . יש זמן למכביר להכנות . על הצורך בהכנות להתארגנות מדבר גם מבקר המדינה בדו"ח המיוחד האחרון שלו " ) היבטים על יחסי הגומלין שבין גופי - איראן היא מדינת מעגל שני העוינת לישראל ועשויה להיות איום קיומי על מדינת ישראל באם תשלים את פיתוח היכולת הגרעינית שלה . האם לדעתך על ישראל לפעול להשגת שלום גם עם מדינה זו ? " אני חושב שכן . מי שאויב היום אין להניח שיהיה אויב לדורות . יותר מזה , אני לא מאמין שצריך לשכנע מישהו לפעול כך . לדעתי , עקרונית , צריך להמשיך ליצור מגעים וקשר ולראות מה קורה . מישהו צריך לעקוב אחר שינויים באיראן וכך גם לגבי עיראק . זה נראה אבסורדי ורחוק , אבל לדעתי , לא רק צריך לחפש סימנים אלא צריך גם לפעול וליזום . זוהי מסרה אססרטגית של מדינת ישראל . מאז נפילת השאה ב- 1979 ועליית הפונדמנטליזם האיראני לשלטון נעשו כל מיני נסיונות והיו כל מיני אפיזודות של מגעים וקשרים עם איראן , חלקן לא נעימות . בתקופת 1 כראש המוסד ניסינו בכל הכוח להמשיך ולשמור על קשר עם האיראנים וזאת בניגוד לדעתם של האמריקאים . כך למשל סיפקנו להם צמיגים מחודשים למטוסי הפנטום שלהם . הם פנו אלינו ואנחנו סיפקנו להם . היו לנו שיחות קשות על כך עם האמריקאים ובמיוחד עם 0 גן ראש הסי . אי . אי . מקמאהון . עבור האמריקאים הקשר עם האיראנים היה דבר מ 1 קצה . הסברנו להם שאנו מנסים לשמור קשר שהוא בעצם ערוץ הידברות אבל , גם הקשר הזה ניתק . אני לא מכיר את כל הפרשיות השונות בהן נקשר שמה של ישראל באספקת נשק או אמצעי לחימה לאיראנים . אני לא יודע אם הדברים טופלו מבחינתנו כמו שצריך . אבל , בעקרון המגמה והלחץ לחיפוש נתיבים למדינות אלה חייבים להימשך . ראינו במהלך ההיסטוריה של מדינת ישראל שדברים משתנים ולכן חייבים לשמר יכולות מודיעיניות , גם כשנעשה שלום עם כל אויבנו . איראן היא ההוכחה לתהפוכות אפשריות , עם המעבר משלטון השאה לפונדמנ 0 ליס 0 ים . גם על מרוקו לא הייתי חותם שתישאר כמו שהיא . הפונדמנטליזם האיסלאמ יכול להביא לשינויים מהותיים גם במצרים וגם בירדן . השלום לא מובטח ובטח לא לנצח . " - מה לדעתך צריך להיות מעגל שותפי הסוד החייב להיות בידיעה לגבי מהלכים חשאיים המתנהלים בידי המוסד או כל גוף אחר . " ראשית הקברניטים חייבים לדעת . על העניין שלי במרוקו דיווחתי לראש הממשלה ודיברתי גם עם הרמטכ"ל . חייבים לדווח ולהכניס כשותפ סוד לפחות את התפוצה הגבוהה - ראש אמ"ן , ראש מוסד , ראש שבייכ , רמטכ"ל , שר ביטחון , ראש ממשלה ושר חוץ - וזאת כדי למנוע עיוותים ותקלות . אני אישית לא ניכוות מסיטואציה שבה נעשו מהלכים חשאיים שלא ידעתי עליהם . אבל המוסד לא היה מודע לשיחות אוסלו . לדעתי לפחות הצמרת עליה הצבעתי היתה צריכה לדעת וכמובן שצריך להיזהר מהדלפות . יצחק חופי שימש בתפקיד ראש המוסד בשנים : . 1982 - 1974 באנו . למרות עמדתו הבכירה בצמרת המצרית הוא כלל לא היה שותף סוד מבחינת הנשיא סאדאת ובמקרה נקלע למקום . לימים נפגשנו בחצר ביתו של שר הביטחון עזר ויצמן שערך קבלת פנים לעמיתו המצרי , שר ההגנה כמאל חסן עלי . שאלתי אותו , האם הוא זוכר היכן נפגשנו לראשונה ? כשהשיב בשלילה הזכרתי לו . " על הצהרתו של סאדת על רצונו לבקר בישראל " עד להודעתו של סאדאת מעל הדוכן בפרלמנט המצרי על רצונו לבוא לכנסת ישראל לעשות שלום לא ידענו שהוא יבוא . ביקור סאדאת היה עבורינו הפתעה . עושה רושם שגם באמ"ן היתה הפתעה מוחלטת . לא היה לנו מידע מוקדם על כוונותיו . דיברנו וגם דיווחנו על מגעים ושיחות , אבל לא שזה יתחיל מזה שסאדאת יבוא הנה ויתחילו לדבר . עלתה השאלה , האם יגיע או לא . נחלקנו בדעותינו . היו שחששו ממהלך מצרי של הונאה שתביא למלחמה . באותם ימים הועלתה הכוננות בצבא המצרי . אני זוכר שאחרי ההצהרה על בואו הלכתי לראש הממשלה , מנחם בגין , ואמרתי לו , 'יש כוננות בצבא מצרים וההערכה שלנו היא שהם חוששים מאיתנו , מאחר והיה תרגיל צה " לי גדול בקידמת סיני שכלל גם כוחות מוצנחים . אבל , על רקע הנסיון של ההונאה ב"מלרומת יום הכיפורים" צריך לנקוט בצעדים אג '' מ"ם למקרה שההערכה לא תתממש . ' אני אמרתי את זה לבגין בארבע עיניים והרמטכ"ל מוטה גור דיבר על כך בתקשורת . "
|
|