|
|
Page:24
המרכז למורשת המודיעין בכל מערכות ישראל ובתקופות שבינהן הערו נפשם אנשי חמץ , המוסד , שב"כ ונתיב , לוחמים עלומים אשר חלק מהם קיפד את חייו בארצות עויינות ואחדים אף טרם הובאו למנוחת עולם בישראל . לאחר התלבטויות של שנים חברו יחד המשפחות השכולות ויוצאי קהילת המודיעין והקימו מרכז להנצחת זכרם והנחלת מורשתם של אלו שאינם עמנו עוד . להגשמת מטרות אלו נבנה המ . ל . מ . האתר נחנך ב6- ביוני 1985 ומהווה מאז מרכז חינוכי-תיעודי , פעיל ודינמי כשחזיתו מופנית כעיקר כלפי דור העתיד וחברי הקהילה . כאן הוא המסד שמטנו סופגים הצעירים את ערכי השליחות החשאית והדוגמה האישית . בצד "מרכז נתונים ממוחשב" ואתר זכרון לנופלים , מועברים במקום תרחישים ( שחזור פרשיות , ( מופקים סרטי מורשת , הוקמו מוזיאון ( זמני ) וספרייה "מרכז מידע ממוחשב למודיעין וטרור" ומתקיימים בו סימפוזיונים הדנים במגוון נושאים : בעיקר המזרח התיכון וחשיבות המודיעין לביטחון ישראל . הפעלת והנעת המערכות נעשית על-ידי עמותה , המאויישת בהתנדבות על-ידי בכירי וותיקי הקהילה , המשמשים חברים בוועדות כגון : ועד פועל , הנצחה , מימון , תכנים , ביקורת , קרנות , ידיעון מ . ל . מ ועוד . מ . ל . מ - חברי הוועד המנהל אלוף ( מיל ( ' מאיר עמית , יו"ר אלוף ( מיל ( ' שלמה גזית , סגן יו"ר ש"קה דליות , מנכ"ל אלוף ( מל ( ' אבי יערי , יו"ר ועדת תכנים 1 אלוף ( מלי ) יהושע שגיא , יו " ר ועדת הנצחה 1 יעקב פרי , יו"ר ועדת מימון וכספים משה סופר , יו"ר ועדת מכרזים 1 שלום ברק , חבר המרכז למורשת המודיעין ת"ד 3555 רמת השרון 0 47143 ל' , 03-5497019 פקס . 03-5497731 מערכת ידיעון מ . ל . מ עורך ראשי : אורי נאמן עורכת בפועל : ניצה צמרת מערכת ; נחמן 0 ל , אהרון קליין , עמנואל קיפנ'ס , בני מיכלסון , זלמן ( דמקה ) גנדלר , שייקה בן פוו ת , נתי רותם עיצוב השער : עמנואל קיקניס ידיעון מ . 7 . מ יוצא לאור באחריות וביוזמת הוועד המנהל ) zn tuiomi D . V . D Vw סוג שהוא בחומר הכלול בידיעון זה ? אסור בהחלט , אלא ברשות מפורשת > 0 ל המו ל פלסטינים - עם בהיווצרותו מאת : ברוך קימרלינג ויואל מגדל ו הוצאת כתר ירושלים 1999 אפרים לפיד קימרלינג ומגדל סוציולוגים ואנשי מדע המדינה מפרטים בהרחבה את שורשיו של סכסוך הדמים ההיסטורי עט שכנינו הפלסטינים , לצד ההיבטים התרבותיים והחברתיים המלווים את האומה הפלסטינית משחר היווצרותה . " ארץ ישראל" ו"פלסטין" הן שתי מלים לאותה כברת ארץ בעיני בני שני עמים החיים כאן ובעצם כבר בהגדרה זאת חדרנו ללב הבעייה המסכסכת עשרות שנים וגובה מחיו דמים . הספר פותח בתיאור האירועים וניתוחם בתקופה " הטרום פלסטינית" בעת הכיבוש המצרי של הטריטוריה בזמן שלטונו של מוחמד עלי ( 1834 ) ואולם המחברים מציינים "התחלה" משמעותית נוספת הצמודה לראשית הכיבוש הבריטי , והתגובה של האוכלוסייה המקומית על חילופי השלטון בארץ . בתחילת המאה ה , 20- עם התפוררות האימפריה העותימאנית וכינון השלטון הבריטי , מופיעים ניצני הלאומיות הערבית והפלסטינית על גוניהם השונים . בראשו של זרם לאומי ערבי-פלסטיני אחד עמד חאגי אמין אלחוסיני המנהיג הפלסטיני הבולט ביותר עד . 1948 כעקבות החלטת האו"מ על חלוקת הארץ וכינון מדינה יהודית מציינים המחברים כי החלו "מעשי איכה / הגדרה מינורית למה שאנו מכירים כמלחמה כוללת בין ישראל ומדינות ערב . התושבים הערבים בערים ובכפרים ברחו או גורשו - למעלה מ 700 , 000- ערבים - פלסטינים היו לפליטים והדבר הביא לקריסתה של הקהילה הפלסטינית כישות מדינית . מאות אלפי הפליטים שהתפזרו במדינות השונות שוכנו במחנות פליטים ומ1950- טופלו ע"י אונר"א . ישראל סירבה מלכתחילה להתיר את חזרתם של הפליטים וגם מדינות ערב ( להוציא ירדן ) לא נתנו להם אזרחות . גל פליטים שני היה בעקבות "מלחמת ששת הימים . " זהו תיאור עובדתי , של הסוגייה המשפיעה על העולם הערבי ויחסי ישראל ערב עד היום . בשנות ה- 50 התגבשה מנהיגות פלסטינית חדשה . סטודנט צעיר להנדסה באוניברסיטת קהיר , יאסר ערפאת , נבחר לראש אגודת הסטודנטים ובגמר הלימודים הוא יוצא לעבוד בכווית , שם מיגבשת סביבו קבוצת הפת"ח בעלת הנטיות המסורתיות . בבירות מקים הרופא הנוצרי ד"ר ג'ורג' חבש מחתרת פאן-ערבית ושמה , " התנועה הלאומית הערבית . " לימים יאוחדו כמה קבוצות פוליטיות וקבוצות גרילה והוא יעמוד בראש " החזית העממית לשחרור פלסטין . " כבר מסוף שנות ה70- החלו להישמע קולות מתונים בפתח וכאש"ף שקראו להכיר בישראל ולשאת ולתת עמה . בשנות ה- 80 מתחיל להתפתח בקרב הפלסטינים החיים ביהו"ש ועזה דור חדש של מנהיגים , הצומח מ"בפנים" ו"מלמטה . " האינתיפאדה שפרצה בדצמ 1987 היתה ביטוי לא רק להתנגדות לשלטון ישראל , אלא גם לחוסר נחת מן המנהיגות הפלסטינית שמחוץ לשטחים . המאבק על מהותה ודמותה העתידית של החכרה הפלסטינית לא הוכרע באינתיפאדה . בשני העשורים האחרונים מילא האיסלאם את התפקיד המרכזי בפוליטיקה של המזרח התיכון , מאלגייריה , מצרים , סודאן ועד איראן והרשות הפלסטינית בהנהגתו של שיחי אחמד יאסין , העומד בראש חמא"ס . הסכם השלום בין ישראל ומצרים היה נקודת המפנה בתולדות המזרח התיכון ובתולדות היחסים בין יהודים וערבים . בכך קרסה ההסכמה הכללית ששררה בקרב הערבים מאן 1917 כדבר הארעיות שבקיום ישות פוליטית לא-ערבית ב"אזור ערבי , " הפלסטינים ראו בהסכם השלום בין ישראל ומצרים בגידה והפקדה סופית של עניינם . אולם דווקא ב"הסכמי קמפ דיויד '' נקבע תקדים מרחיק לכת למדי מבחינתם . ישראל ומצרים הסכימו לפתוח בדיונים על "ממשל עצמי נבחר" בגדה וברצועה לתקופת מעבר של חמש שנים שבהן ייקבע מעמד הקבע של השטחים . לימים יהיה הסכם זה והחלטות המל"פ מ1974- ו1988- הבסיס לכינונה של הרשות הלאומית הפלסטינית . הפלסטינים , בדומה ליהודי ישראל והעולם , יהיו חלוקים בדעותיהם כלפי הסכם זה שנכפה על רוב האוכלוסייה מצד קומץ של אליטות אשר עברו מהפך פוליטי-קונצפטואלי . אולם הפגיעות ההמוניות באזרחים ישראלים במרכזי הערים הגדולות איימו להטות את דעת הקהל החיובית שהתגבשה בישראל כלפי הסכמי אוסלו וקהיר . המעגל הסגור שנוצר ממעשי הטרור והסגרים , שהרעו עוד יותר את המצב הכלכלי של תושבי השטחים , הביא לעלייה ביוקרתה של התנועה האסלאמית . המחשבות על העתיד מגוונות מאד כשני הצדדים . כל פתרון שאינו טריטוריאלי לאומי לא יספק את הפלסטינים . אף שהמחברים אינם היסטוריונים התיאור ההיסטורי של הספר מעניין כיותר וכולל התייחסות גם להיבטים תרבותיים וחברתיים . זהו ספר חשוב מאד להבנת השכנים הפלסטינים ולהכרת סכסון הדמים ; אשר לכולנו תקווה ליישבו לטובת שני העמים . ?
|
|