|
|
Page:23
cw | כורדי : רומן מלחמה ומילוט בכורדיסטאן אליעזר ( ג" זי ) צפריר ? ( ת"א , הד ארצי ( 1998 הסיוע הישראלי לכורדים בצפון עיראק שהחל כשנת 1963 ונמשך תריסר שנים עד ל , 1975- נשאר במשך תקופה ארוכה פרק עלום בתולדותיה של מדינת ישראל . רק לאחרונה הותרה הרצועה והפרשה , שהייתה ידועה עד אז רק ליודעי חץ ולשותפי סוד , נחשפה לציבור הרחב , בדמות כתבות עיתונאיות ובעיקר כזכות ספרו של העיתונאי - החוקר שלמה נקדימון , " תקווה שקרסה : הקשר הישראלי-כורדי" ( ת"א ; ידיעות אחרונות . ( 1996 עתה , התעשר הידע הציבורי בנושא זה במטען נוסף , הפעם - ולראשונה - מפרי עטו של מי שהיה שותף פעיל ליחסים הללו , אליעזר צפריר , שבתוקף תפקידו ב"מוסד . " שימש כראשה האחרון של משלחת הסיוע הישראלי ליד מפקדתו של המנהיג הכורדי מולא מוצטפא כרזאני , בשנים . 1975-1974 מאבקו של המיעוט הכורדי בעיראק לאוטונומיה ולהכרה במעמדו המיוחד נמשך מאז שקמה המדינה העיראקית בתום מלחמת העולם הראשונה . המאבק לבש אופי של התקוממות מזויינת , שהחריפה לאחר הפלת השלטון המלוכני ועליית משטר הבעתי בשנת 1963 ונמשכה ברמה משתנה של אינטנסיביות ובתמיכתן של איראן וישראל עד לשנת . 1975 אז הגיעו טהראן ובגדאד להסכם גבולות ולאחר שהשאה הפרסי ושליט עיראק צדאם חוסין חתמו עליו כאלגייר בחודש מרץ , 1975 חדל הראשון מסיועו למרד . ישראל , שנשענה על איראן כארץ הבסיס לקשר עם הכורדים , נאלצה למשוך גם היא את ידה והמרד דעך . צפריר , ותיק השכ"כ וה"מוסד , " שלאחר פרישתו מקהילת המודיעין שימש גם כיועץ ראש הממשלה יצחק שמיר לענייני ערבים , הגדיר את ספרו כרומן היסטורי ובכך הציב לכאורה גבולות לדיוק : אין מדובר באוטוביוגרפיה ואף לא במחקר אובייקטיבי , אלא ברומן המבוסס על עובדות היסטוריות , ובכך אינו מחוייב לדיוק ולפרטים . הוא אף בחר להתייחס לעצמו בגוף שלישי , תחת כינויו בכורדיסטאן - ע'אזי ( שנבע מכינויו העברי בפי כל - גייזי . ( אלא שהגדרה זו , הגם שהיא נכונה בהיבטה הטכני ממעיטה מעוצמת הספר . דווקא בזכות סגנונו " הרומני" הוא מהווה תעודה אוטנטית מפיו של מי שצפה מקרוב על שהתרחש בהרי כורדיסטאן בשנתו האחרונה של המרד ונטל בו חלק חשוב . האוטונטיות היהודית הזו יוצאת נשכרת גם מהעובדה שצפריר בחר לכתוב את ספרו מנקודת המבט של ההנהגה הכורדית ובכשרון רב שילב בין הסיפור העובדתי לתיאור הרגשי . אנא כורדי מורכב משני חלקים . הראשון מספר את סיפורם של הכורדים בעיראק כמשך 30 השנים שחלפו מתום מלחמת העולם השנייה . השני שלטעמי מהווה את גולת הכותרת של הספר וראוי היה להרחיבו על חשבון החלק הראשון - מתמקד בשנה שבה שהה המחבר בכורדיסטאן ופורש בפני הקורא את מה שצפריר מכנה לא אחת כ '' מחזה שסופו ידוע ? . "mm התעוררותו המחודשת של המרד , המיתקפה העיראקית הנרחבת , הסיוע הישראלי המוגבל , קשיי הכורדים ונקודות התורפה שלהם , ההתקרבות האיראנית-עיראקית והתמוטטות המורדים . הספר עוסק באחד מהנדבכים המרכזיים במדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל עד מחצית שנות ה , 70- ובאחת הסוגיות שטרם נחקרה היטב : מדיניות הפריפריה . מדיניות זו גרסה כי איבתן של שכנותינו מדינות ערב , מחייבת את ישראל למצוא משקל נגד לסכנה התמידית הנשקפת מהן ולמצור המדיני שהן מטילות עלינו במרחב . את משקל הנגד הזה קיוו המדינאים הישראלים למצוא בחכירה עם מדינות לא-ערביות באזור ועם מיעוטים במדינות ערב . לשני הצדדים אין אמנם גבול משותף , אך ישנם אינטרסים משותפים , שהעיקרי שבהם היא העויינות למדינות ערב והחשש מהן . מכאן נבעו מאמצי ישראל להתקרב למדינות כמו תורכיה , איראן ואתיופיה ולמיעוטים דוגמת הנוצרים בסודאן , המרונים בלבנון והכורדים בעיראק . הקשר עם הכורדים , לבד ממניעיו האלטרואיסטיים , נבע משאיפתה של ישראל ליצור איום בכוח ובפועל על עורפה של הממשלה העיראקית ולרתק לגבולה הצפוני חלק מצבאה ובכך להקטין כל כוח משלוח שבגדאד תבקש להפנות למלחמה נגד ישראל . בפועל , התוצאה הייתה מאכזבת . הגם שאנא כורדי איננו מתיימר להעריך באופן מדעי את תרומת המרד הכורדי לביטחונה של ישראל , הרי שדי בדברים שמביא המחבר כדי להבין את גודל האכזבה מהמאמץ הקלוש שהכורדים השקיעו בשעות המבחן : "מלחמת ששת הימים" ו"מלחמת יום הכיפורים . " בשתיהן שלח הצבא העיראקי חיל משלוח לחזית הישראלית ובשתיהן לא פעלו הכורדים באופן שהשפיע על עוצמתו . אין זה המקום לדון בהצלחתה או כישלונה של מדיניות הפריפריה , אולם הספר מחזק - ולו בעקיפין - את שורות הספקנים , שבדיעבד חולקים על תבונתה של המדיניות , שהעדיפה לפנות בדרכי עקיפין אל הרחוק תחת להתרכז במציאת מסילות היישר ללב הקרוב . מנקודת המבט המודיעינית , הספר דן בשתי סוגיות : מקצועית ואישית . בהבס המקצועי , יש בלקחיו של המרד הכורדי כדי לעורר את שאלת יעילותם של המבצעים במסווה < cf-. c « , ( COVERT ACTION ) פעילות חשאית , לרוב צבאית או צבאית למחצה , של מדינה באמצעות שירותי המודיעין שלה , שעה שהיא מבקשת לשמור בסוד את זהות המבצעים ( גם אם לא את עצם הפעולה . ( השאלות בדבר מגבלות הכוח ויכולתם של מבצעים מסוג זה לשנות תהליכים מדיניים-חברתיים מהוות כר פורה לויכוחים נוקבים בקהילות מודיעין , מימשל ואקדמיה בעולם ובישראל . המחייבים מביאים כמשל את הצלחת הפלתו של מוצאדק באיראן על ידי c . 1 . A-n בשנות ה- , 50 ואילו השוללים מציגים מנגד את כשלונו של אותו האירגון להפיל במרד פנימי את צדאם חוסין בעיראק בשנות ה90- או את ניסיונה העגום של ישראל בקשריה עם המיונים בלבנון . ניסיון המרד הכורדי מוסיף מנת תחמושת למחסן הנשק של המקטרגים . בהיבט האישי , מתאר הספר את התמודדותו של "ע'אזי" עם הבדידות . הגם שהתקרב מאד לידידיו החדשים . הרי שמבין הדפים עולה בבירור תחושת ניתוקו ממשפחתו , מסביבתו ומעמיתיו , שאליהם הוא מחובר בצינור האלחוט ובעזרת מפגשים מזדמנים . התמודדות זו היא כנראה לחם חוקם של אנשי המודיעין והלוחמים , השוהים בארצות ניכר עויינות ונדרשים להסתגל לאחת משתי המציאויות שבמסגרתן הס חיים ופועלים לסירוגין . לטעמי , ראוי היה כי ספר המרבה בציון מקומות וחלק ניכר ממנו עוסק כפעילות קרבית ובתאורי שסח , ירבה במפות מפורטות כדי להמחיש לקורא את הכתוב . העדרן פוגם בהבנתנו ובהנאה שבקריאה . ריר יגאל שפי המחבר תורם את הכנסות המהדורה למ . ל . מ - אתר ההנצחה לחללי הקהילה ציוו הע 0 יפה , שלמה כהן ז '' ל
|
|