|
|
Page:11
שיכרון הסגירות סוב יעשה המוסד אם יאמץ לעצמו דפוסי פעולה של השב"כ ואמ"ן ביחסיו עם התקשורת , מציע עודד גרנות . הכוונה היא לקיים מפגשי רקע תקופתיים של בכירים באיתון עם עיתונאים מקצועיים . מבין כל הגופים , שמרכיבים את קהילת המודיעין הישראלית , המוסד לביון ולתפקידים מיוחדים הוא הקיצוני והמחמיר ביותר כיחסו כ * י התקשורת . המדובר בגישה של הסתגרות ורתיעה , שנראית , לפעמים , כעוינות של ממש . הנטייה במוסד להסתנרות והשאיפה להתרחק מן התקשורת , החריפו מאד בשנים האחחנות עקב ש / דה של פירסומים , שחצינו את המוסד באור הרבה פחות היד / אי ומחמיא , מכפי שה / רגל בעבר . אין המדובר רק באלם תקשורתי , שגזר המוסד על עצמו , או בהימנעות גרידא מכל תגובה על מעשה , או מחדל , שנקשרים בשמו . המדובר כאיסור גורף וקפדני , שהטילו ראשי המוסד על עובדיהם , לקיים מגע עם עיתונאים , עד כדי כך שאלו האחרונים החלו לחשוש אפילו להיראות בקרבתם של אנשי תקשורת . עובד מוסד , שנקלע , ולו במקרה , לשיחה אקראית עם נציגי המדיה , נדרש לדווח מיד . עובדים לשעבר , שכבר פרשו , מן המוסד נקראים לבירור אצל הדאש ; וננזפים כל אימת שהם "מעזים" להתראיין , אפילו בעניינים שאינם נוגעים ישירות לתחומים שעסקו בהם כמסגרת עבודתם . אפשר , לכאורה , להבין את ההיגיון המסתתר מאחורי המאמץ העילאי - אם כי לא תמיד יעיל - של ראשי האירגון למנוע בכל מחיר את חשיפתו לציבור . המוסר , ככלות הכל , בשונה מאמץ ומן השב"כ , פועל כתחום הדמדומים , שבו נאלצים לא פעם לעבור על החוק ועושים מעשים , שמנוגדים למוסר המקובל . ברור שחשיפתם של מעשים כאלו , בזמן אמיתי , ולעתים אפילו בדיעבד , עלולה לא רק לסכל את הצלחתן של פעולות , אלא גם חייהם של לוחמים . אבל עם זה מתקבל הרושם , שהנטייה במוסד להסתגרות והשאיפה להתרחק מן התקשורת , החריפו והקצינו מאד בשנים האחרונות עקב שורה של פירסומים , שהציגו את המוסד באור הרבה פחות הירואי ומחמיא , מכפי שהורגל בעבר . דובר למוסד לא יוכל לתרום לתקשורת הישראלית הרבה יותר מצמד המלים : " אין תנובה " . טראומת אוסטרובסקי עדיין מרחפת באוויר וכישלונות מבצעיים של המוסד בתקופה האחרונה , שנחשפו ברובם , לא דירכנו את האירגון לשקול אלטרנטיבה של פתיחות תקשורתית , אלא להיפך ; דחפו אותו להגביר את הסגירות ולהגביה את החומות . ייאמר מיד אינני מטיף כאן לפתיחת שערי המוסד בפני התקשורת , למרות שרעול ומודיעין הם , כידוע , נושא אטרקטיבי ומעורר תאבון , קל וחומר בעידן של עיתונות תחרותית . גם אינני סבור שצריך למנות דובר למוסד , שמטבע הדברים לא יוכל לתרום לתקשורת הישראלית הרבה יותר מצמד המלים , השגור תמיד בפיו של דובר סוכנות הביון האמריקנית לאמור : "אין תגובה . " הדרך הנכונה / הרצויה ייתר היא - מ 0 נשי רקע תקופתיים , של בכירים באירנו / עם קבוצה מצומצמת של עיתונאים , שמואמנים לנושאי ביטחו / / מודיעי / ואמינים בתחום שמירת הסודי / ת . כאיש קהילת המודיעין ל ^ ועבר , אני ס 1 ק אפילו להשלים עם מגבלותיה של התקשורת , בבואה לבקר את המוסד ולפקח מבחינה ציבורית על פעילותו , ורוצה להאמין שמלאכה זו נעשית , כפי שצריך , על ידי מבקר המדינה ועל ידי תת ועדת החוץ של הכנסת לענייני מודיעין . אבל יחד עם זה , אני חושב כי ראוי למוסד שיכין , שאי אפשר להחזיק במקל בשני קצותיו . בקצה האחד להרחיק מעליו את התקשורת ובקצה האחר - לקטר על פירסומים "בלתי מדויקים , " שפוגעים בשמו הטוב של המוסד וכמורל של עובדיו או - וגם זה קרה - לבקש את התחשבותה ויהבנתה" של התקשורת כל אימת שהוא נקלע לסיטואציה מביכה , או מנסה להיחלץ מפשלה , דוגמת "פרשת משעל . " הדרך הנכונה והרצויה יותר , לדעתי , היא שהמוסד יאמץ לעצמו ביחסיו עם התקשורת דפוסי פעולה המיושמים כיום כהצלחה גם באמ"ן ( ובצה"ל בכלל ) וגם בשב"כ . הכוונה היא לקיום מפגשי רקע תקופתיים , או על פי הצורך , של בכירים כאירגון עם קבוצה מצומצמת של עיתונאים , שמואמנים לנושאי ביטחון ומודיעין ואמינים בתחום שמירת הסודיות . במפגשים מסוג זה , לא נחשפים בדרך כלל סודות מדינה כמוסים , ולא מסכנים חיי לוחמים , אבל ניתנת הזדמנות מצויינת לשני הצדדים להכין זה את זה , לברר הצלחות ולהתייחס , במידת האפשר , לגורמי הכישלונות . אין לי שום ספק כי ממפגשים מסוג זה - שבחלקם הגדול אינם מיועדים לפירסום - גם התקשורת וגם המוסד ייצאו נשכרים בסופו של דבר . ? עודד גרנות בשירותים רק תגביר לדעתי את תופעת ההדלפות , ואף תענק להם £ יטימיזציה מסויימת . זאת , מכיוון שהמדליף יוכל לטעון לעצמו כי הוא מדליף מפני ש"המערכת" לא מצאה לנכון לתת ביטוי רשמי למה שהודלף . החבר \ ת נותנת כי /// לחטטנ התקשורת היכן צריך לנבור ולחפש , ובכך מקלה על עבודתם ; \\ 1 \ ד , היסמכות של כתב רק על הדובר ( שאת משרדו הוא מכסה , ( אינה נחשבת מכובדת בקרב אנשי התקשורת . טיעון אחר בזכות הקשר הממוסד בין השירותים לתקשורת הוא הצורך לנוע עם רוח הזמן , עם עולם הפירסום והיחצ"נות הסובב אותנו . טיעון זה אומר , למעשה : בואו ונפאר עצמנו כמותג מסחרי ולא נשאיר את הבמה חופשית לכתבות שליליות . אני מבין את הטיעון הזה אך לא מקבל אותו . הוא משקף יותר מצב של מצוקה מאשר מצב של צורך אמיתי . היחצ"נות הטובה ביותר היא המצויינות של השירות ולא כתבות פאר נבובות שאין ביניהן לבין המציאות ולא כלום . עדיף עשרת מונים להשקיע בתרבות וחינוך של נאמנות לערכי השירות , ובכללם נגד חטא ההדלפה , מאשר להתחיל בתהליך של דוברות ממוסדת שסופה סינדרום "כרמלה . " אל תבואו ותאמרו לי "אי אפשר . " האם מישהו מהקוראים קרא הדלפות מהנעשה ביחיוזת האיסוף של אמץ ! בטוחני שהתשובה שלילית , וזה רק מעיד "שאפשר , " אם רק רוצים ומחנכים כמו שצריך , ובכן , מה בכל זאת , צריך לעשות ; להמשיך במצב הקיים , תוך מיסודו ושיפורו ; דובר משרד ראש הממשלה ימשיך להיות הדובר הרשמי של המוסד והשב 0 " ראשי השירותים או סגניהם יתדרט , לא לייחוס כמו בתידרוכי אכין - אנשי תקשורת נבחרים בהתאם לצורך המתעורר , ובהתאם לעניין יופיע ראש השירות בפומבי בפני התקשורת , והעיקר , שעבודת השירותים תנםוק במעלות המצויינות . ? עמוס גלבוע
|
|