sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

א 1 אפשר יותר בל 1 דובר ראובן פדהצור סבור כי , בשנות השמונים והתשעים עדיין לא הבינו ראשי המוסד והשב"כ , כי בעידן של תקשורת מודרנית נזקה של ההינתקות מהעיתונות יהיה גדול מהנזק ש"תכן ו"גרם ממיסוד קשר קבוע ומקצועי עם התקשורת . לקארל ברנסטיין , מבכירי העיתונאים ב"וושינגטון פוסט" יש ניסיון רב בחשיפת מניפולציות של הרשות המבצעת האמריקאית . כזכור היה ברנסטיין שותף לםב וודוורד בחשיפתה של פרשת ווטרגייט שהובילה להתפטרותו של הנשיא ריצ'ארד ניקסון . לא מכבר ערך ברנסטיין תחקיר על מערכת הקשרים בין קהילת הביון האמריקאית לבין התקשורת . הממצאים שחשף מגלים מערכת יחסים סבוכה ומפותלת , במסגרתה עשתה קהילת הביון האמריקאית שימוש לא נאות בקשריה עם בכירי העיתונות , בעוד אלה שיתפו פעולה תוך רמיסת ערכים בסיסיים של עיתונות חופשית ועצמאית . כין השאר גילה ברנסטיין כי מערכת היחסים האישיים הקרובה בין מנהל c . 1 . A-n ונשיא רשת הטלוויזיה cas וויליאם פאלי , ( Pahi הפכה את הרשת לנכס כעל ערך רב עטר אירגון הביון " . משך השנים" כותב ברנסטיין , " סיפקה רשת הטלוויזיה הזאת כסות ( coven לסוכני nrm C 14- / 7 לפחות כתב חוץ מאד ידוע ומספר כתבים מקומיים . , CB . S- / 7 העבירה באופן שוטף דיווחים של כתביה , לפני שידורם , לעיון וביקורת של " . c . 1 . A-n בבחינת מסמכיו של זיג מיקרון ( Sig Mickeisom ששימש כנשיא חטיבת החדשות מ- 1954 ועד , 1961 מצא ברנסטיין כי שניים מעובדי הרשת , הכתבים אוסטין גודריץ' ( Goodrich ) ופרנק קיירנס ( Kemsi היו למעשה סוכני C . LA-H שעבדו כעיתונאים תחת מסווה . " הניו-יורק טיימס , " העיתון המכובד כיותר בארה"ב , שימש המקבילה CBS-J > בעיתונות הכתובה . המוציא לאור של העיתון , ארתור הייז סולצכרגר , דאג להעניק כיסוי של עיתונאים ל10- סוכני C . I . A לפחות בין השנים 1950 ל . 1966- המייסד והמוציא לאור של שני כתמ העת המפורסמים " לייףי ו"טיים , " הנרי לוס ( 3 x 1 ק נחשב לאחד המקורות החשובים ביותר של יום 10 בתקשורת האמריקאית . לוס , שהיה גם הוא מידידיו הקרובים של דא # ו , הרשה פעמים רמת לעיתונאים בכתבי העת שבבעלותו לעם 7 עמר סוכנות המון , ופעמים רבות סיפק לסוכני ה . /\ - ו , 0 . חסרי כל הכשרה וידע בתחום התקשורת , כתבי האמנה של עיתונאים . במהלך שנות החמישים והשישים השתתפו כתבים של "טיים" pva שיגרתי בתידרוכים של pA-n ולוס אף עודד את כתבי החוץ שלו להפגש עם סוכני c . i . A-n בכל פעם שחזרו ממשימה בחו"ל . ברנסטיין ממשיך ומפרט את המקרים הרבים מאד של שיתוף פעולה מרצון של התקשורת האמריקאית עם סוכנות המון , והוא אף מציג את רשימת כלי התקשורת שנמצאו הוכחות ברורות לנכונותם להתמסר לשיתוף הפעולה הזה , הנוגד את ערכי היסוד של האתיקה העיתונאית . הדיון הציבורי במערכת היחסים הבעיתית בין התקשורת ל > ם החל לקבל תפנית בארה"ב לאחר שבנובמבר 1973 פורסמה ידיעה ב"וושינגטון סטאר" לפיה משלמת סוכנות הביון משכורות לכארבעים עיתונאים בכלי התקשורת ברחבי ארה"ב . תחקיר שביצע "הניו-יורק טיימס" ארבע שנים מאוחר יותר גילה כי מספר העיתונאים שקיבלו משכורת מסוכנות הביון - יותר קרוב לחמישים . ברנסטיין טוען , לעומת JK כי באותה שנה הגיע כקפרם האמיתי של העיתונאים שנמצאו ברשימת המשכורות של c . u-n ליותר מ . 400- מעמדו של cu-n בקרב הצימר האמריקאי ידע עליות ומורדות , אך בכל התקופות היו ראשי האירגון מודעים למרד , ולחשיםתה של התקשורת וטרחו לשמור ערוצים פתוחים אליה . הגישה האמריקאית הגורסת כי לאזרח זכות לקבל מידע על אירגונים וסוכנויות ממשלתיים , אותם הוא מממן מכספי מיסיו , עמדה ביסוד הנכונות של אירגוני הביון לגלות פתיחות מסויימת ולשתף את הציבור בחלק מפעילויותיהם . כמובן c . \ . k-rw לא גילה את הכל , וכפי שהתברר מתחקירו של ברנסטיין הוא אף ביצע מניפולציות לא מעטות באמצעות ועל גבי התקשורת , אך תמיד היה בקשר עם הציבור . התקשורת האמריקאית מצידה שיתפה בחלקה פעולה עם סוכנות הביון , אך בנוסף לכך לא היססה לבקר את פעולותיו ולקרוא לפיקוח אזרחי הדוק על מבצעיו . במידה רבה אחראית התקשורת האמריקאית לנכונות המימשל והקונגרס לקיים את תפקיד הפיקוח והבקרה על ה-ג . ם . ומהמקרה האמריקאי לישראלי . כאורח מסורתי נמנעו ראשי סוכנויות הביון הישראליות ממיסוד קשרים שוטפים עם התקשורת . מעבר למערכות יחסים אישיים בין בכירי המוסד והשב'כ לבין עורכי עיתונים וכתבים בכירים , לא התנהל "זז-שיח" מן התקשורת הישראלית לבין אירגוני הביון . משך שנים לא עסקה התקשורת הישראלית כלל באירגוניס אלה , ובכך אף סייעה הצנזורה , שמנעה אפילו מ ^ שות שימוש כמלים "שירות הביטחון הכללי . " בהעדרו של דיון ציבורי כנושאי קהילת הביון , לא נוצר גם הלחץ הציבורי לפתיחות מצידם של אירגוני הביון . כך יכלו לעםר לסדר היום - יוזמות , פעולות ומחדלים של אירגוני הביון , שלמרות שראוי היה שהציבור יקבל עליהם מידע , הם לא קיבלו פומבי . די להיזכר כפרשת " עסק הביש" בשנות החמישים , על מנת להבין עד כמה היתה התקשורת הישראלית מסורסת ( חלקה המכריע מרצון ובהתנדכות , ( בכל האמור בטיפול באירגוני המון . ניסיון כושל אחד עשתה קהילת המון הישראלית לבצע מניפולציה על הציבור באמצע שנות השישים , באמצעות הוצאתו לאור של שבועון , שנועד להאכק במי שנתפסו כגורמים "עויינים" בתקשורת הישראלית , ובמיוחד בשבועון "העולם הזה . " אולם , השבועון " , רימון , " לא החזיק מעמד זמן רב ולאחר כשנתיים נסגר , מבלי שהצליח לממש את המטרה שלשמה הוקם . התקשורת הישראלית , כמנהגה הנפסד בכל האמור בנושאים ביטחוניים , נמנעה , אפילו בשנות השבעים , מלמלא את תפקיד הבקרה והפיקוח מול אירגוני הביון השונים . אפילו הטיפול במחדל של המוסד בליליהאמר היה מינורי בתקשורת הישראלית . והנטיה היתה להימנע מביקורת נוקבת . הגישה של עיתונאי אותה תקופה גרסה כי טיפול ביקורתי בתקלות המוסד עלול לפגוע בפעילותו , ובכך לפגוע כט / ק גם בביטחון המדינה . אולם , בחלוף השנים , בעקבות השינויים בתקשורת העולמית בכלל ובתקשורת הישראלית בפרט , החלה להיסדק המעטפת שהגנה על אירגוני המון מפני מקורת תקשורתית . תרמה לכך גם העובדה שצמח דור חדש של כתבים ועורכים , שלא היה מרווייב לגישה המסורתית ולקשרים האישיים עם בכירי האירגונים . שנות השמונים היוו נקודת מפנה . מיתוס המוסד והשב"כ נסדק , והעיתונות החלה לטפל בפעולותיהם ולא נמנעה גם מלעסוק במחדליהם . הצנזורה נאלצה להשלים עם ההתפתחויות הטכנולוגיות ( ערוצי לווין , ככלים וכוי ) שעיקרו במידה רכה את יכולתה לחסום מידע , ואיפשרה פירסום של פרטים ומידע שבעבר לא אושר על ידה . ' ? פרשת קו " 300 והתנהגותם הפסולה של בכירי השב 7 ' ( מסירת מידע שקרי לוועדות החקירה והניסיון להפליל את תא"ל יצחק מרדכי , ( גרמו לתקשורת הישראלית ואוק פדהצור

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help