|
|
Page:7
ראש אמ"ן אלוף עמוס מלכא : " טובת מדינת ישראל היא שגופי המודיעין לא יאפשרו לתקשורת להיכנס אליהם " . - לשאלה , האם לדעתן צריכה קהילת המודיעין להיפתח לתקשורת ואם כן , עד כמה ! השיב האלוף : "טובת מדינת ישראל היא שגופי המודיעין לא יאפשרו לתקשורת להיכנס אליהם . אוי לנו , אם נתחיל לעסוק בסוגיה איסופית , או , טכנולוגית מודיעינית דרך התקשורת . אני חושב שלגיטימי למשל לכתוב ביקורת על המודיעין . אם ובתנאי שיש מה לכתוב . לגבי הצורך במפגשים בין הגופים לבין התקשורת , אני גורס שראוי שהמודיעין ייתן מדי פעם שיחות רקע מקצועיות לכתבים מקצועיים או נאמר תדריכים לכתבים לענייני ערבים ולכתבים הצבאיים . כל זה בגלל האינטרס של המודיעין שהכתיבה עליו תהיה מקצועית . אני לא מעוניין כאינטרפטציה של מדליפים . למי שעומד כראש המערכת המודיעינית יש אינטרס שהעיתונאי יהיה איש מקצועי . לכן , מדי פעם אזמין עיתונאים מהסוג הנ"ל ואתדרך אותם . כך עשינו גם במשבר המפרץ האחרון . קראנו לעיתונאים וערכנו להם שיחות רקע עמוק , ניתוחים גיאופוליטיים והסברים . הפרשנות המלומדת של הכתבים כתקשורת עשתה את ההבדל בין המשבר האחרון , לקודמו שהיה בחודש פברואר . 1998 במשבר האחרון הם הופיעו והציגו את הידוע להם לעומת המשבר הקודם בפברואר , 1998 בו הופיעו פרשנים רבים בעוד הכתבים המקצועיים היו פחות מעודכנים ומתודרכים " . ( הראיון המלא כעמי ( 12 J 11 nm 9 מבוקרת אלוף ( מיל ( ' מאיר עמית שעמד בראש המוסד ובראש אמ"ן מציע , לשדרג מחדש את קדימויות 'ביסחון השדה' המבצעי . לשחרר לפירסום באורח יזום נושאים שחשיבותם פחותה , ולהדק במקביל את הבקרה על נושאים חיוניים . זרועות המודיעין , בשב"כ , במוסד ואמץ נתונות בשנים האחרונות לביקורת ציבורית נוקבת , בקשר ליעילותם . על כישלונותיהם , חוסר יכולתם לחזות התרחשויות , וריבוי תקלות מבצעיות . לעניות דעתי נובעת ביקורת זו , בחלקה הגדול , מן הבורות , חוסר הידע וחוסר ההבנה הקיים בציבור הרחב לגבי מהותה של עבודת המודיעין . אכל האשמה איננה נופלת רק על המבקרים . במידה רבה היא גם אשמת "כוחותינו , " אשר לא השכילו לצעוד עם הזמן ונוהגים כאילו אנחנו חיים עדיין בשנות החמישים והשישים . הדעה הרווחת בקרב ראשי הקהילה היא כי חייבים להסתגר , למנוע דליפות , להתבצר מאחורי חומת סודיות אטומה . כל סדק בחומה זו יגרום לשיטפון . הצרה היא שהמציאות השתנתה : העולם הפך להיות כפר גלובלי , מידע זורם מאתר לאתר במהירות האור . אף סולם הערכים השתנה , העיתונאים ( וגם אנשי ציבור ) מחפשים את הפירסום לעצמם . אחריות לאומית היא מושג שבקושי קיים היום . מידרוג ( רייטינג ) הוא שם המשחק . ובנוסף לכך - אנו יודעים כי "פשלות" ושערוריות יוצאות לאור מהר מאוד , ובעצם אי אפשר להסתירן . ההצלחות שהן רוב רובה של הפעילות - נשארות לוטות , וכך נוצרת תמונה מעוותת , שאינה מסבירה למודיעין פנים ומותירה רושם קשה ולא נכון . ובכן מה עושים במצב זה ? לדעתי אנו זקוקים לשידוד מערכות יסודי . אנו חייבים להשלים עם המציאות החדשה , ובמקום להסחב אחריה ולתת לה לשלוט בנו , אנו צריכים לשלוט כה . באופן מעשי , מדובר כאן בפתיחות מבוקרת , כלומר , חייבים לשדרג מחדש את קדימויות " ביטחון השדה" המבצעי , ולהכין שיש דברים שהם פחות חשובים ואפשר לשחרר אותם לפירסום באורח יזום . מאידך יש להדק את הבקרה על נושאים חיוניים . שהרי אנו חייבים להודות : העיתונאים אינם ממציאים דברים , הם ניזונים מזרימת מידע פנימי . אולם אנו אוטמים את עצמנו הרמטית , וגורמים במו ידינו לגירויים שאינם באים על סיפוקם , ואז נוצר מצב של טיפוס על קירות וחטטנות , אשר בסופו של דבר נושאים פרי כל שהוא . אינני בא להגן על החטטנים . ישנם אחדים כאלה והם מסוכנים מפני שחוסר אחריותם גובל בשערורייה . אבל בסופו של דבר הם מעטים . קשה להניח כי אפשר להגיע לאמנה עם אנשי התקשורת . בעבר - אפשר היה לכנס את עורכי העיתונים לפרוש בפניהם פרשיות עלומות , לשתף אותם בתמונה ולהיות בטוח כי אם יתבקשו - לא יפרסמו . המציאות היום היא אחרת , ובכל זאת , נראה לי כי אם נקיים קשר מתמיד עם אנשי התקשורת ( הכתובה והאלקטרונית , ( נזרים להם מידע מבוקר ונבהיר את הנזק הנגרם מפירסומים בלתי אחראיים , אפשר לשפר את המצב ולשלוט בו . זה מחייב כמובן שינוי תפישה אצל קברניטי המודיעין , מתבקשת התנתקות מן המציאות הישנה והתאמה לעולם המשתנה . אם לא נשכיל לעשות זאת , אנו נמצא עצמנו בגו'נגל של "תפוס כפי יכולתך . " אסור לנו בגלל מספר קטן של אנשים בלתי אחראים להסתגר בריתוק עצמי ועל ידי כך לגרום לאותה מתקפה מתמשכת על זרועות המודיעין ולפירסומים בלתי מדויקים שמעוותים את התמונה . בקרה , הסברה ושיתוף פעולה הם מחוייבי המציאות החדשה . אנו צריכים לתת את דעתנו על כך ויפה שעה קודם . מאיר עמית מאיו עמית
|
|